הקרנות המנוהלות שוב בתמונה: גיוסים של 18.5 מיליארד שקל ב-2025 – אך הדרך לצמיחה בת-קיימא עוד ארוכה
על רקע הראלי המתמשך בשוקי ההון והציפיות להורדת ריבית, תעשיית קרנות הנאמנות האקטיביות בישראל חווה עדנה מחודשת. לאחר שנים שבהן הון רב זרם לקרנות הסל הפסיביות, המשקיעים חוזרים להעריך את היתרון שבניהול אנושי ואסטרטגי, כזה שמאפשר תגובה מהירה לשינויים בשוק. מתחילת 2025 השלימה התעשייה גיוס מרשים של כ-18.5 מיליארד שקל – אך גורמים בשוק מזהירים כי ללא טיפול שורש באתגרים של מיסוי, הפצה ושקיפות, הסיפור הזה עלול להישאר זמני בלבד.
אפקט הריבית מחזיר את הקרנות האקטיביות למרכז
בעוד שבמהלך השנים האחרונות עיקר הצמיחה התרכז בקרנות הסל (ETF – תעודות סל), הרי ששינוי התנאים המקרו-כלכליים – ובעיקר הציפייה להפחתת ריבית – מחזיר את המיקוד לניהול אקטיבי. כאשר הריבית יורדת, פערי הביצועים בין אפיקי ההשקעה השונים מתרחבים, והמשקיעים מבינים כי בחירה מושכלת של מניות ואג"ח יכולה להניב תשואה עודפת.
“הראלי האחרון בבורסה הישראלית ובשווקים הגלובליים יצר צורך אמיתי בסלקטיביות”, אומר סמנכ"ל הבורסה ל-"דה-ביז מרקט". “במציאות שבה לא כל מניה עולה באותה מידה, המשקיעים מחפשים מנהלים שמבינים לעומק את השוק ויודעים לזהות הזדמנויות בזמן אמת”.
תעשייה של מאות מיליארדים חוזרת לנשום
שוק קרנות הנאמנות הישראלי מנהל כיום נכסים בהיקף של כ-450 מיליארד שקל, כאשר נתח הקרנות האקטיביות מתוך כלל התעשייה גדל השנה בכ-8%. אחרי תקופה ממושכת שבה הציבור העדיף פתרונות פסיביים וזולים, ניכרת מגמת שינוי – בין היתר הודות לביצועים טובים של קרנות מנוהלות שהשקיעו במניות מקומיות ובאג"ח קונצרניות.
במקביל, הבורסה עצמה פועלת לעידוד השקיפות והנגשת הנתונים לציבור הרחב, מתוך הבנה כי השקיפות היא תנאי בסיסי לחיזוק אמון המשקיעים.
מיסוי והפצה – שתי המהמורות העיקריות
לצד הצמיחה המרשימה, גורמים בענף מזהירים כי הקרנות האקטיביות עדיין מתמודדות עם חסמים מערכתיים המעכבים את התפתחותן. בראשם – מנגנון המיסוי המורכב. בעוד שמשקיעים בתעודות סל נהנים מיתרונות מס מסוימים, קרנות נאמנות מנוהלות נדרשות לשלם מס במועד המימוש הפנימי של ניירות הערך, גם אם המשקיע עצמו לא מכר את יחידות ההשתתפות.
בנוסף, מערך ההפצה בבנקים נותר ריכוזי ומוטה לטובת מוצרים מסוימים, מה שמקשה על גופי ניהול קטנים ובינוניים להגיע לקהל הרחב. “כדי לבנות שוק תחרותי ובריא באמת, צריך לשנות את כללי המשחק – ולאפשר שוק הפצה פתוח, שקוף ונגיש”, אומר בכיר באחת מחברות הניהול הגדולות.
שקיפות, טכנולוגיה וידע פיננסי – מפת הדרכים לעתיד
האתגר השלישי הוא נגישות הציבור. כיום, משקיעים פרטיים רבים אינם מבינים את ההבדלים בין קרן מנוהלת לפסיבית, ומעדיפים אפיק פשוט וזול – גם אם הוא פחות מותאם לפרופיל ההשקעה שלהם. בבורסה ובאוצר נשקלת הקמת פלטפורמה שתציג לציבור השוואה אחידה וברורה של ביצועי הקרנות, דמי הניהול והחשיפה לסיכונים.
במקביל, חברות ניהול ההשקעות משקיעות יותר בכלים טכנולוגיים ובבינה מלאכותית (AI – בינה מלאכותית) שמסייעת למנהלי הקרנות לזהות מגמות, אך מדגישות כי “העין האנושית” והניסיון בשוק עדיין מהווים יתרון תחרותי משמעותי.
שילוב בין ניהול מקצועי לאחריות חברתית
מגמה נוספת המעצבת את פני השוק היא עליית החשיבות של השקעות אחראיות – ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי – Environmental, Social, Governance). יותר ויותר קרנות מנוהלות משלבות שיקולים סביבתיים וחברתיים בתהליך קבלת ההחלטות, מתוך הבנה שמשקיעים – ובעיקר צעירים – מעדיפים אפיקים שמתיישבים עם ערכים אישיים.
בבורסה מדגישים כי “ניהול אקטיבי אינו רק חיפוש אחר תשואה עודפת, אלא גם אחריות כלפי החברה והמשק כולו”.
הצמיחה חזרה – עכשיו נדרש עומק
תעשיית הקרנות המנוהלות מצליחה בשנת 2025 להחזיר לעצמה את הבמה שאיבדה בעשור האחרון. אך כדי להפוך את המומנטום הזה לצמיחה ארוכת טווח, נדרשת עבודה משולבת של רגולטורים, מנהלי קרנות והמערכת הבנקאית.
“השוק האקטיבי חי ובועט”, מסכם סמנכ"ל הבורסה, “אבל כדי שיישאר כזה גם בעשור הבא – עלינו לטפל בשורש הבעיות, לשפר את המיסוי, לפתוח את ההפצה ולהשקיע בשקיפות ובחינוך פיננסי. רק כך הציבור יוכל ליהנות באמת מהערך שמעניק ניהול השקעות מקצועי”.
