תוכנית עטרות מתעוררת לחיים: משרד השיכון מקדם הקמת שכונה חרדית חדשה בצפון ירושלים – 9,000 דירות על חורבות אזור התעשייה והמנחת הישן

משרד הבינוי והשיכון פועל להקמת שכונה חרדית גדולה בצפון־מערב ירושלים, שתוקם בשטח שבו פעל בעבר אזור התעשייה עטרות והמנחת הסמוך. לפי התוכנית, מדובר בפרויקט שאפתני הכולל כ־9,000 יחידות דיור ליותר מ־30 אלף תושבים, לצד מוסדות ציבור, בתי כנסת, מוסדות חינוך ומרכזי מסחר – כל זאת בשטח שנמצא כיום כמעט נטוש.

מהלך תכנוני בהיקף עצום – עם משמעויות פוליטיות

הפרויקט צפוי להיבנות במתחם עטרות הישן, הסמוך לגדר ההפרדה ולכפרים הפלסטיניים שבצפון העיר. מדובר באחת התוכניות הגדולות שקודמו בבירה בעשור האחרון, והיא מעוררת דיון ער בקרב אנשי מקצוע ואדריכלים.
במשרד השיכון מציגים את המהלך כחלק ממאמץ כולל להגדיל את היצע הדירות בבירה ולספק פתרון למצוקת הדיור החרדית הגוברת, אך מבקרי התוכנית טוענים כי מאחוריה מסתתר שיקול פוליטי מובהק.

האדריכלית שרי קרוניש, מומחית לתכנון עירוני, טוענת כי “משרד הבינוי והשיכון מקדם כאן מהלך פוליטי בתחפושת תכנונית. זה לא מהלך תכנוני רגיל אלא ניסיון לקבע עובדות בשטח באזור רגיש מבחינה מדינית וביטחונית”. לדבריה, התוכנית “מנתקת את האזור מהמרקם העירוני של ירושלים ויוצרת מובלעת מבודדת, שתחייב השקעות עתק בתשתיות ובתחבורה”.

התנגדויות מקצועיות כבר בעבר

התוכנית בעטרות עלתה כבר לפני כארבע שנים, אז קבע מהנדס העיר דאז כי מדובר בתכנון שאינו מתחבר לרצף העירוני של ירושלים, וכי “יש להתייחס אליו כאל עיר קטנה ועצמאית”. המשמעות היא שהתשתיות – כבישים, ביוב, תחבורה ציבורית וחיבור לרשתות העירוניות – ידרשו תכנון נפרד ויקר במיוחד.
בעירייה אז התריעו כי הפרויקט, אם יאושר במתכונתו הנוכחית, עלול לייצר עומסים תחבורתיים ולפגוע באיזון העירוני שבין מרכז, דרום וצפון הבירה.

חזון השכונה החרדית – ותגובת המשרד

לפי משרד השיכון, השכונה בעטרות נועדה לתת מענה לגידול המהיר באוכלוסייה החרדית בירושלים, שמתקשה למצוא דירות במחירים נגישים. בשנים האחרונות גברה ההגירה החרדית לערים הסמוכות – ביתר עילית, מודיעין עילית ובית שמש – מה שמוביל לדלדול אוכלוסייה במרכז העיר.
“הקמת שכונה ייעודית תאפשר לציבור החרדי להישאר בירושלים, קרוב למוקדי התעסוקה והחינוך שלו”, נמסר מהמשרד. עוד ציינו כי “השטח בעטרות הוא אזור תעשייה מיושן שאיבד רלוונטיות, וראוי להוסיפו למאגר הקרקעות העירוני”.

בין חזון עירוני למציאות ביטחונית

השטח שבו מתוכננת השכונה ממוקם באזור רגיש במיוחד – בסמוך לגדר ההפרדה, ובמרחק קצר בלבד ממחנה הפליטים קלנדיה ומהכניסה הצפונית לעיר. על פי גורמים במערכת הביטחון, כל תכנון במקום יחייב בחינה ביטחונית מקיפה, בשל מורכבות האזור והצורך בהגנה על התושבים העתידיים.
בנוסף, האזור נחשב לשטח שעתידו המדיני שנוי במחלוקת, מאחר שהוא נמצא בקצה הגבול העירוני של ירושלים וקרוב לשטחי הרשות הפלסטינית. גורמי תכנון בינלאומיים כבר הביעו בעבר הסתייגות מקידום שכונה יהודית במתחם זה, מחשש לפגיעה באפשרות להסדר מדיני עתידי.

מחלוקת בין העירייה למשרד השיכון

בעיריית ירושלים מגלים זהירות בתגובתם, אך גורמים בעירייה מודים כי “הפרויקט מורכב מאוד מבחינה תכנונית וביטחונית”. לדבריהם, העירייה תבחן את התוכנית לעומק לאחר שתוגש לוועדה המחוזית.
עם זאת, בכירים במשרד השיכון מתעקשים כי מדובר במהלך הכרחי. “העיר סובלת ממחסור חמור בקרקעות פנויות, ועטרות היא אחת החלופות האחרונות שנותרו. זהו שטח בבעלות המדינה, עם נגישות תחבורתית יחסית נוחה, וניתן לפתחו בצורה מבוקרת”.

השפעה כלכלית – וחשש מהתנתקות עירונית

אם תאושר, השכונה בעטרות תהפוך למנוע בנייה מרכזי שיזרים לעיר מאות מיליוני שקלים בהכנסות מארנונה ומעבודות תשתית. במשרד האוצר מעריכים כי עלות הפיתוח תעמוד על כ־6 מיליארד שקל לפחות.
עם זאת, גורמים מקצועיים מזהירים כי השכונה החדשה תתקשה להשתלב כלכלית במארג העירוני, ותצריך תשתיות עצמאיות כמעט לחלוטין – דבר שעלול להעמיק את הפערים בין חלקי העיר. “זו שכונה שתתפקד כמעט כמו עיר נפרדת – עם תחבורה משלה, מוסדות משלה וכלכלה משלה”, מסביר מתכנן עירוני בכיר.

בין צורך אמיתי לאינטרס פוליטי

התוכנית בעטרות ממחישה את המתח הקבוע שבין צורכי הדיור של הציבור החרדי לבין השיקולים התכנוניים, המדיניים והביטחוניים של ירושלים. מצד אחד – צורך אמיתי בפתרונות דיור; מצד שני – חשש מתהליך שמוביל לקביעת עובדות בשטח באזור הרגיש ביותר של העיר.
“ירושלים צריכה תוכניות חכמות שמחברות ולא מפרידות”, מסכמת האדריכלית קרוניש. “אם המהלך יונע משיקולים פוליטיים – הוא ייכשל. אם ינוהל מתוך חשיבה עירונית ארוכת טווח – הוא עשוי להפוך להזדמנות נדירה לפיתוח אחראי”.