המערכת הפיננסית העולמית מתחילה להפגין סימני לחץ חדשים, והפעם לא סביב נדל"ן או אג"ח ממשלתיות – אלא דווקא סביב שוק האשראי הפרטי (Private Credit – אשראי פרטי). תחום זה, שהתפשט בשנים האחרונות במהירות מסחררת ונחשב עד לאחרונה למנוע צמיחה רווחי ויציב, נמצא במרכז תשומת הלב בעקבות מחיקות של מאות מיליוני דולרים בשני בנקים אמריקאיים וגל סגירות בקרנות אשראי פרטיות. השאלה שמדאיגה כעת כל רגולטור בעולם היא האם מדובר בסימני אזהרה לקראת "משבר סאב־פריים" חדש – הפעם בגרסה של 2025.
לפי דו"ח עדכני של קרן המטבע הבינלאומית (IMF – International Monetary Fund), היקף החשיפה של הבנקים בארצות הברית ובאירופה לגופים שאינם בנקים – קרנות אשראי פרטיות, קרנות גידור וגופים פיננסיים חלופיים – נאמד בכ־4.5 טריליון דולר. מדובר בכ־9% מכלל תיקי האשראי של הבנקים, ובחלק מהמוסדות החשיפה אף גבוהה מההון העצמי שלהם. הקרן מזהירה כי במצב שבו תתרחש האטה בצמיחה לצד עלייה חדה בריבית, יכול להתפתח "אפקט דומינו" – בו קשיי פירעון של קרנות וחברות ממונפות יפגעו ישירות בבנקים, ואלה יעבירו את ההפסדים למערכת כולה.
במקביל, סוכנות הדירוג Moody’s פרסמה ניתוח נרחב המראה כי הבנקים האמריקאיים מגדילים באופן חריג את ההלוואות שהם מעניקים לגופי אשראי פרטיים עצמם. על פי הדו"ח, עד סוף יוני 2025 העניקו הבנקים קרוב ל־300 מיליארד דולר בהלוואות ישירות לקרנות אשראי פרטיות – נתון המהווה כ־10% מתיק האשראי הבנקאי, פי שלושה מרמת החשיפה לפני עשור. בנוסף, קיימות התחייבויות אשראי נוספות שאינן מנוצלות בשווי מאות מיליארדי דולרים נוספים. משמעות הדבר היא שאם מגזר האשראי הפרטי ייקלע למצוקת נזילות או לגל חדלות פירעון, הבנקים עצמם יספגו פגיעה ישירה.
ההתפתחויות האחרונות מאשרות את החששות: בנק Zions בארצות הברית מחק כ־50 מיליון דולר כתוצאה מחשיפה להלוואה פרטית שנכשלה, בעוד שבנק Western Alliance פתח בהליכים משפטיים סביב חוב בעייתי של כ־100 מיליון דולר. גם Fifth Third Bank הודיע על הפסד של כ־178 מיליון דולר לאחר שחברת מימון רכבים, Tricolor, קרסה והותירה אחריה חובות כבדים. אמנם מדובר באירועים נקודתיים, אך בשוק ההון מזהירים כי הם עלולים להיות תחילתה של מגמה רחבה יותר – במיוחד לאור העלייה בריבית, שמקשה על חברות לממן את עצמן ומגדילה את שיעורי חדלות הפירעון.
קרן המטבע הבינלאומית מציינת כי האשראי הפרטי צמח בקצב של עשרות אחוזים בשנה במהלך העשור האחרון, בעיקר בתקופה שבה הריביות היו אפסיות והמשקיעים חיפשו תשואות גבוהות יותר. קרנות רבות החלו להעניק הלוואות ישירות לחברות בינוניות או ממונפות, לעיתים בתנאים גמישים במיוחד ועם רמת שקיפות נמוכה בהרבה מזו הקיימת בשוק ההון הסחיר. כעת, כשהריבית הגבוהה מקשה על החזרי החוב וההאטה הכלכלית מתחילה לחלחל, אותן קרנות נאלצות להתמודד עם גידול חד בפיגורים ובחובות מסופקים.
ה־IMF מזהירה כי במערכת שבה כמות גדולה של אשראי מנוהלת מחוץ לפיקוח בנקאי מלא, הפגיעה יכולה להיות חדה ופתאומית. לפי הדו"ח, חלק מהבנקים מחזיקים חשיפות לאותם גופים חוץ־בנקאיים בסכומים גדולים מההון העצמי שלהם – מצב המזכיר את יחסי המינוף שנראו בשנים שקדמו למשבר הסאב־פריים ב־2008. ההבדל היחיד הוא שבמקום משכנתאות רעילות, הפעם מדובר בהלוואות תאגידיות ומוצרים פיננסיים שאינם סחירים.
לצד האזהרות, מנהלים בכירים במערכת הבנקאית מנסים להרגיע. מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג’יימי דיימון, הודה כי “קיימים כיסי סיכון באשראי הפרטי”, אך טען כי “המערכת הבנקאית חזקה ומפוקחת הרבה יותר מאשר ערב המשבר של 2008”. עם זאת, כלכלנים בכירים טוענים כי העובדה שהשוק הזה כמעט לא כפוף לרגולציה ישירה עלולה להיות גורם הסיכון האמיתי: “הבעיה איננה רק בהלוואות עצמן, אלא בחוסר השקיפות ובמינוף הנסתר”, אומרת הכלכלנית אן פטרסון מקרן המטבע.
ומה לגבי ישראל? אף שהחשיפה הישירה של הבנקים המקומיים לקרנות אשראי פרטיות בעולם נמוכה יחסית, ההשלכות עקיפות בהחלט אפשריות. אם שוק האשראי הפרטי בארה"ב ובאירופה ייכנס למשבר, הדבר יוביל לצמצום מקורות המימון הגלובליים, לעלייה בריביות, ולירידות חדות בערך נכסים פיננסיים. גופים מוסדיים ישראליים – קרנות פנסיה, ביטוח וגמל – המשקיעים בחו"ל עשויים להיפגע דרך החזקות בקרנות אשראי פרטיות או בניירות ערך מגובי חוב. בנוסף, שוק ההייטק הישראלי, הנהנה לעיתים ממימון באמצעות קרנות חו"ל, עלול לסבול ממחסור באשראי זמני.
מבחינת הרגולציה, רשות שוק ההון ובנק ישראל צפויים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. בישראל אומנם אין שוק אשראי פרטי רחב בהיקפים כמו בארה"ב, אך ישנה פעילות מתפתחת של גופים חוץ־בנקאיים. הרגולטורים כבר החלו לאסוף מידע על חשיפות מוסדיות ועל היקף ההשקעות הישראליות באשראי פרטי מעבר לים, כדי לוודא שמערכת הפיקוח ערוכה לכל תרחיש.
בסופו של דבר, שוק האשראי הפרטי ניצב כעת בצומת דרכים קריטי. לאחר עשור של גאות בלתי מרוסנת וכמעט ללא רגולציה, הוא עומד בפני מבחן אמון ראשון מאז תחילת עידן הריבית הגבוהה. אם הכלכלה הגלובלית תצליח לשמור על יציבות וצמיחה מתונה – המשבר הפוטנציאלי עשוי להישאר נקודתי ומוגבל בהיקפו.
אך אם נראה עלייה חדה בחדלות פירעון של קרנות וחברות ממונפות, או גל מחיקות נוסף בבנקים, ייתכן שיתפתח אפקט דומינו שיוביל לטלטלה רחבה בשווקים הפיננסיים – לא בהכרח זהה למשבר הסאב־פריים של 2008, אך בעל עוצמה דומה. בעולם שבו אשראי פרטי תופס את מקומו של האשראי המסורתי, הגבול בין מנוע צמיחה להזדמנות השקעה מסוכנת נעשה דק מתמיד.
לכן, מומחים מדגישים כי נדרשת ערנות רגולטורית חסרת פשרות, שקיפות גבוהה יותר מצד הגופים המלווים, ומדיניות מוניטרית זהירה שתאפשר למערכת הפיננסית לעבור את תקופת הריבית הגבוהה מבלי לאבד שליטה. מה שנראה כיום כהאטה זמנית – עלול להפוך בתוך זמן קצר לנקודת רתיחה. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם העולם הפיננסי הפיק את הלקחים ממשבר 2008, או שבקרוב נעמוד בפני גרסה חדשה שלו – עם שמות אחרים, אך עם אותם דפוסים מסוכנים של עודף סיכון ומחסור בשקיפות.
