חקירת רשות המיסים נגד איש עסקים ותיק, הפעיל בתחומי הנדל"ן והיהלומים, עולה שלב משמעותי עם חשיפת מסמכים מכריעים שנמסרו על ידי עורך דין בכיר ושותף בקרן הון סיכון.
הפרשה, המתנהלת תחת צו איסור פרסום חלקי, חושפת תבנית מתוחכמת לכאורה של העלמת עשרות מיליוני שקלים מרשויות המס הישראליות, תוך שימוש במבנים פיננסיים מורכבים בחו"ל ובטענות כוזבות על שינוי מקום מגורים.
המהלך הדרמטי: עדות הבכירים והזרוע הארוכה של רשות המיסים
התפתחות משפטית-כלכלית נדירה התרחשה לאחרונה, כאשר עורך דין בכיר המתמחה בדיני מס וכן שותף בקרן הון סיכון-דמויות מפתח בנוף הפיננסי הישראלי-נדרשו למסור, בצו בית המשפט, חומרים קריטיים לרשות המיסים. החומרים כוללים מסמכים פנימיים, התכתבויות מיילים וחומרים נוספים הקשורים באופן ישיר לחשדות נגד איש העסקים, בשנות ה-60 לחייו. שיתוף הפעולה, שנכפה על ידי גורמי האכיפה, מדגיש את הנחישות של רשות המיסים לחדור למעגלים הפנימיים ביותר של תכנוני המס המורכבים ולפצח מנגנוני העלמה לכאורה שנסמכים על גורמים מקצועיים.
החקירה, המנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב, מתמקדת בחשד כי איש העסקים, המתגורר בפועל ביישוב אמיד ויוקרתי בשרון, ביצע במשך שנים דיווחים כוזבים לרשות המיסים, במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה בהיקף עצום של עשרות מיליוני שקלים.
השיטה: נאמנויות זרות ושימוש לרעה בטכניקות לגיטימיות
במרכז התמונה החקירתית עומדים שני מכשירים פיננסיים מורכבים, המשמשים בדרך כלל לתכנון מס לגיטימי, אך לפי החשד נוצלו כאן למטרות פליליות:
-
קרנות זרות: החקירה נוגעת לשתי קרנות, כאשר אחת מהן רשומה במקלט מס מוכר, ליכטנשטיין. השימוש בקרנות זרות אלו, שמאפשרות הפרדה בין הנכסים לבין בעליהם הפורמליים, עומד במוקד הבדיקה לגבי מהותן הכלכלית והיקף השליטה האמיתי של החשוד בהן.
-
נאמנות זרה: השימוש בנאמנויות הוא כלי נפוץ לניהול עושר משפחתי. עם זאת, החשד המרכזי הוא כי איש העסקים לא סיפק דיווחי אמת על הנאמנות הזרה לרשות המיסים, ובפרט הסתיר את זהות הנהנים (Beneficiaries) האמיתיים – שלפי החשד הם תושבי ישראל.
הצגת מצג כוזב זה, שכלל לכאורה תצהירים ותשובות שאינן אמת לפקיד השומה במהלך דיוני שומה שגרתיים, הובילה לכך שהנאמנויות "נעלמו" מעיני הרשות. היעלמות מכוונת זו אפשרה, לפי החשד, הימנעות מתשלום מיסים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים על רווחים ונכסים שהיו צריכים להיות ממוסים בישראל.
הדילמה הכלכלית-משפטית: "תושבות" למראית עין
נדבך משמעותי נוסף בפרשה נוגע לסוגיית ה"תושבות" של איש העסקים. בשנים האחרונות דיווח החשוד לרשות המיסים כי העתיק את מרכז חייו למדינה באיים הקריביים, מהלך שאם הוא אמיתי, מקנה לו פטור או הקלות משמעותיות בתשלום מס על הכנסותיו מחוץ לישראל. אלא שממצאי החקירה הסמויה העלו תמונה שונה: מרכז החיים הכלכלי והמשפחתי של החשוד נותר בישראל. בני משפחתו ממשיכים להתגורר בארץ מאז שנות ה-90, מה שמחזק את החשד כי מדובר בשינוי תושבות למראית עין בלבד – "תושב נייר" – שכל מטרתו היא יצירת מסך עשן כדי לחמוק מחובות המס המלאות שלו.
הצגת מצג כוזב זה, המהווה הפרה של חוקי המס, מאפשר לרשות המיסים לטעון כי מרכז חייו של החשוד נשאר בישראל, ועל כן הוא חייב במס מלא על הכנסותיו מכלל העולם, ככל תושב ישראלי.
המעבר לשלב הגלוי: עיקולים והרתעה
החקירה עברה לשלב הגלוי לפני מספר חודשים. חוקרי הרשות פשטו על ביתו של החשוד, ערכו חיפוש ותפסו מסמכים חשובים, לרבות דרכונים זרים (צרפתי ודרום אפריקאי) ודרכון ישראלי, לצד אמצעי תקשורת ניידים. החשוד עוכב לחקירה במשרדי רשות המיסים בתל אביב, ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים.
תנאי השחרור מדגישים את חומרת החשדות ואת ההיקף הכלכלי של הפרשה:
-
ערבות משמעותית: הפקדת ערבות כספית בגובה 3 מיליון שקלים.
-
עיקול נכסים: הוצאת צווי עיקול האוסרים על ביצוע פעולות בשבעה נכסים שונים – קרקעות ובתים – הממוקמים באזורי יוקרה מובהקים כמו כפר שמריהו, הרצליה ותל אביב.
העיקולים המיידיים על הנכסים משמשים כלי הרתעתי ופיננסי כאחד, המבטיח למדינה כי יהיה ממה לגבות את חוב המס המשוער במקרה של הרשעה. העובדה שנכסים כה רבים ומבוססים הוקפאו, מעידה על ההערכה הראשונית של רשות המיסים לגובה ההעלמה הנטענת.
ההשלכות לשוק: ודאות ותכנון מס בינלאומי
החקירה הזו משמשת תמרור אזהרה חמור לכלל הציבור העסקי בישראל, ובמיוחד לאלו המנהלים את הונם באמצעות נאמנויות וקרנות זרות. רשות המיסים משכללת בהתמדה את יכולותיה לאתר הון מוסתר, בין היתר באמצעות יישום תקני שקיפות בינלאומיים כמו ה-CRS (Common Reporting Standard) ושיתופי פעולה עם רשויות מס זרות.
השימוש הנטען בתצהירים כוזבים ובמצגים שאינם אמת לפקיד השומה מחמיר את החשד מדרגת תכנון מס אגרסיבי לדרגת עבירה פלילית של ממש. התיק צפוי להמשיך ולספק כותרות, והוא צפוי להשפיע על המדיניות של עורכי דין ורואי חשבון המסייעים ללקוחותיהם בניהול נכסים גלובליים, תוך דרישה לוודאות משפטית גבוהה יותר ודגש על דיווח מלא ואמיתי לרשויות המס הישראליות. פרשה זו מציבה אתגר בפני קהילת העסקים ומחייבת אותה לבחון מחדש את מבני האחזקה הפיננסיים שלהם, במיוחד כאשר הם כוללים נכסים בחו"ל.
