ניסוח מחודש והרחבה למינימום 800 מילים: "הקרב" על קרקע אנבידיה: קק"ל עוצרת את החגיגה ומאיימת על מודל התמרוץ הלאומי

הקפאת העסקה: קק"ל דורשת דיון עקרוני ומסרבת לשאת לבדה בעול ההטבה הממשלתית

ההתלהבות שאפפה את הכרזת המדינה על הקצאת קרקע לחברת אנבידיה, ענקית השבבים וה-AI העולמית, בקרית טבעון, נתקלה בבלימה חדה ובלתי צפויה: קרן קימת לישראל (קק"ל). הקרן, המחזיקה בבעלות על 98% מהשטח הנבחר המשתרע על פני כ-90 דונם בצפון קריית טבעון, הגישה דרישה רשמית לבחון מחדש את ההנחה המשמעותית בדמי החכירה שאושרה לחברה. הקצאת הקרקע, שנועדה לאפשר הקמת קמפוס ענק שצפוי לאכלס עד 8,000 עובדים, הוצגה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד האוצר כהישג לאומי המבטא את מחויבות המדינה לתמרוץ חברות ענק בתחום הטכנולוגיה. אלא שההליך המזורז והעלות הכספית הטמונה בו עוררו סערה וזעם בקרב נציגי קק"ל במועצת מקרקעי ישראל.

הליכי ההקצאה המדוברים כללו אישור עקרוני להענקת הנחה בדמי חכירה בגובה מוערך של 50 עד 100 מיליון שקלים. על פי המבנה המשפטי-קנייני של הקרקע, נטל הנחה זו ייפול כמעט במלואו על כתפיה של קק"ל. הנהלת רמ"י, שכבר אישרה את הקצאת המתחם לאנבידיה בפטור ממכרז (לאור חשיבות היוזמה), שיגרה את הצעת ההחלטה הסופית בנוגע להנחה לאישור חברי המועצה בסבב מיילים, ללא קיום דיון פורמלי. טקטיקה זו, שנתפסה על ידי קק"ל כ"מחטף", עוררה התנגדות עזה והקפיאה למעשה את ההתקדמות במיזם הדגל.

הקרב על המדיניות: "לא ראוי לקבל החלטה כזו במייל"

הטענה המרכזית והחריפה של נציגי קק"ל אינה כנגד עצם הקמת הקמפוס או חשיבותה של אנבידיה לכלכלת ישראל, אלא כנגד האופן שבו התקבלה ההחלטה והשלכותיה המדיניות הרחבות. "איננו מתנגדים ליוזמה," הבהירו בקק"ל, "אך לא ראוי לקבל החלטה כזו במייל, כהחלטה טכנית, ללא דיון מעמיק ומסודר במועצת רמ"י." מועצת מקרקעי ישראל, המהווה את הדירקטוריון העליון המתווה את מדיניות שיווק הקרקעות במדינה וכוללת נציגים ממשרד ראש הממשלה, האוצר, השיכון ונציגי ציבור, יחד עם נציגי קק"ל, היא הגוף המוסמך לדון בנושאים כה מהותיים.

התרעומת של קק"ל נובעת משני מישורים עיקריים:

1. פגיעה בפריפריה והיבט תקדימי: נציגי הקרן טוענים כי הענקת הנחה כה גדולה על שטח הנמצא במיקום אטרקטיבי יחסית, סמוך לאזור חיפה והמרכז (אף כי קריית טבעון אינה נחשבת "אזור ביקוש" מובהק), עלולה לפגוע במאמצים הלאומיים לעודד השקעות בפריפריה הרחוקה ובאזורי עדיפות לאומית מובהקים. ההחלטה, לטענתם, עלולה ליצור תקדים שלילי שיתמרץ חברות ענק נוספות לבחור במיקומים פחות פריפריאליים, ובכך להחליש את אזורי הפיתוח המועדפים. קק"ל דורשת כי רמ"י תקבל החלטת מדיניות כוללת בנוגע לתמרוץ חברות ענק יוצרות מקומות עבודה, במקום לטפל באופן נקודתי ובהיחבא בעסקה ספציפית זו.

2. נטל כספי וחלוקת המשאבים: סוגיית מימון ההנחה עומדת בלב המחלוקת הכלכלית. היות שמרבית הקרקע שייכת לקק"ל, המענק הכלכלי לאנבידיה, שנועד לתמרץ אותה להקים את הקמפוס, יבוא בפועל מקופתה של הקרן ולא מקופת המדינה הכללית. בקק"ל מעלים תהייה חריפה: מדוע שהמדינה לא תשתמש במנגנוני תמרוץ אחרים העומדים לרשותה, כגון מענקים ישירים, הקלות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון, או סובסידיות תקציביות, במקום להפיל את עלות ההטבה על קק"ל? המענק המוצע לאנבידיה באזורים "רגילים" עומד על 44% הנחה (תשלום של 51% משווי הקרקע במקום 91% לחוכר רגיל), שיעור משמעותי ביותר שאת תמורתו המדינה מעוניינת לחסוך בהוצאה תקציבית ישירה. .

אנבידיה וישראל: אימפריית ה-AI בצומת דרכים

חברת אנבידיה, שהפכה לאחת החברות המשפיעות והרווחיות בעולם בזכות מהפכת הבינה המלאכותית (AI) והתמחותה בפיתוח שבבי GPU, רואה בישראל מרכז פיתוח אסטרטגי. כבר כיום, החברה מעסיקה כ-5,000 עובדים ישראלים, מה שהופך אותה למעסיק הבינלאומי השני בגודלו במדינה (אחרי אינטל). הקמפוס המתוכנן בקריית טבעון אמור להיות מרכז מחקר ופיתוח רחב היקף עם שטח בנוי של עד 180 אלף מ"ר, פי חמישה משטח המשרדים הנוכחי של החברה ביקנעם. הקיבולת התעסוקתית המוערכת, כאמור, עומדת על כ-8,000 עמדות עבודה, מספר אדיר שישפיע באופן ישיר על שוק ההייטק בצפון.

הצורך בהתרחבות נובע מהצמיחה המהירה של החברה, אשר מחזיקה כיום בכ-400 משרות פנויות בישראל וצפויה להמשיך ולגייס עובדים בקצב מואץ. עבור ישראל, הקמת הקמפוס אינה רק עניין של גאווה לאומית, אלא מנוף כלכלי משמעותי המבטיח הכנסות מס עתידיות, פיתוח תשתיות ויצירת אלפי משרות איכותיות. דווקא בשל חשיבות זו, הדחיפות בה חפצו רמ"י ומשרד האוצר בהשלמת העסקה הייתה גדולה, מה שהוביל ככל הנראה לניסיון לאישור מהיר באמצעות סבב מיילים.

עם זאת, ההתעקשות של קק"ל על קיום דיון מעמיק ועקרוני בנושא מחיר הקרקע ובנוגע למדיניות התמרוץ הלאומית היא לגיטימית ואף הכרחית. יש להבטיח כי ההטבות הכלכליות הגדולות הניתנות לחברות בינלאומיות ענקיות משרתות את האינטרסים הלאומיים הרחבים ביותר, במיוחד בכל הנוגע לפיתוח הפריפריה וחלוקת המשאבים. הדיון הצפוי במועצת רמ"י ידרוש איזון עדין בין הצורך לשמר את המומנטום של אנבידיה בישראל לבין שמירה על כללי המינהל התקין וקידום מטרות הפיתוח האזורי והלאומי של קק"ל. ככל שהדיון יתעכב, כך גדל הסיכון כי אנבידיה תבחן חלופות נוספות, אולי מחוץ לישראל, אם כי השיחות המפורטות והרבות על שטח זה בקריית טבעון מעידות כי החברה רואה בו מיקום אידיאלי ואסטרטגי עבורה.

המאבק הנוכחי הוא למעשה מאבק על אופיו של תמרוץ ההייטק בישראל: האם הוא ייעשה באמצעות "הקצאת קרקעות בהנחה גורפת", שאותה מממנים גופים כמו קק"ל, או באמצעות "מענקים ותמריצי מס ממוקדים" שמומנו ישירות מהקופה הציבורית וניתנים תחת מדיניות ברורה ומסודרת, שתעדיף במובהק את אזורי הפריפריה הנתונים בסיכון תעסוקתי ודמוגרפי גבוה יותר. ההכרעה בסוגיה זו תשפיע על המפה הכלכלית והנדל"נית של ישראל לשנים קדימה, ותקבע את המסגרת לתמרוץ השקעות זרות עתידיות בקנה מידה זהה. הדיון הפורמלי שדורשת קק"ל, ככל שיצא לפועל, עתיד להיות אחד הדיונים הכלכליים-מדיניים הסוערים והחשובים ביותר בשנים האחרונות, שכן עתיד ההתרחבות האסטרטגית של אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם תלוי בו.