הרפורמה שמקדם משרד האוצר צפויה לטלטל את אחד הענפים הרגישים במשק: ביטול התכנון הענפי בהיקף של כ־12 מיליארד שקל, מעבר ממנגנון "מחיר מטרה" ל"מחיר הגנה" ופתיחת הדלת ליבוא גבינות ומוצרי חלב זולים. המהלך נועד להוזיל את המחירים לצרכן בכ־15%, אך ברפתות מזהירים מפגיעה אנושה בענף המקומי ומתריעים: "יבוא חלב טורקי בשקל פחות – נראה מי מחברי הכנסת יעז לתמוך בזה".
האוצר יוצא למהלך דרמטי לשינוי שוק החלב: ביטול התכנון הענפי, פתיחת היבוא וסגירת מאות רפתות – במטרה להוריד מחירים ולייעל את הייצור
משרד האוצר מוביל רפורמה מקיפה בענף החלב, שנועדה לשנות מן היסוד את מבנה השוק המקומי – לבטל את מנגנון התכנון הענפי, לפתוח את השוק ליבוא ולהחליף את שיטת “מחיר המטרה” ב“מחיר הגנה”. המהלך, שצפוי להיכלל במסגרת חוק ההסדרים הצמוד לתקציב המדינה, נועד להוזיל את מוצרי החלב בכ־15% ולהגביר את התחרות, אך מעורר התנגדות עזה מצד הרפתנים והמחלבות.
שוק של 12 מיליארד שקל – ומחירים הגבוהים ב־50% מהממוצע העולמי
שוק החלב בישראל מגלגל כ־12 מיליארד שקל בשנה, וכולל מוצרי יסוד כגון חלב, גבינות ולבנים. לפי נתוני האוצר, המחירים בישראל גבוהים בכ־50% מהממוצע במדינות ה־OECD, ובקטגוריות מסוימות – כמו גבינות קשות וגבינות פרימיום – הפערים מגיעים ליותר מ־100%.
הפערים הללו, כך טוענים באוצר, נובעים משלוש בעיות עיקריות: עלויות ייצור גבוהות בשל חוסר יעילות ברפתות, בעיות רציפות באספקה – במיוחד בחגים – ומבנה רגולטורי מיושן שמונע תחרות אמיתית.
חוסר יעילות וקשיי אספקה – תחלואה כרונית של השוק
הבעיה הראשונה, שמוגדרת באוצר כ"שורש הרע", היא פערי היעילות בין הרפתות. בעוד שחלק מהרפתות מנוהלות באופן מתקדם ורווחי, אחרות סובלות מתפוקה נמוכה ומעלויות תפעול גבוהות. מנגנון “מחיר המטרה”, שקבע מחיר אחיד לכל הרפתנים, איפשר לרפתות הלא יעילות לשרוד, ויצר עיוות בשוק.
בעיה נוספת נוגעת לאספקת החלב בחגים ובמועדים – בעיקר בשל סירוב הרבנות לאפשר עבודה במחלבות על ידי עובדים שאינם יהודים, דבר שגורם למחסור זמני במוצרים בסיסיים. התוצאה: זינוק במחירים וחוסר זמני על המדפים.
ביטול מגבלת הייצור והמעבר ל"מחיר הגנה"
לפי התוכנית, האוצר יבקש לבטל את מגבלת הייצור הקיימת – העומדת כיום על כ־1.5 מיליארד ליטר חלב בשנה. רפתות לא יעילות, המייצרות כ־500 מיליון ליטר, צפויות להיסגר, בעוד שהרפתות שיישארו יקבלו “מחיר הגנה” – מחיר שיקבע על ידי ועדת המחירים הממשלתית.
המחיר החדש יהיה נמוך בכ־15% מהמחיר הנוכחי ויחול רק על היקף ייצור של עד מיליארד ליטר. כל ייצור מעבר לכך ייקבע במו"מ חופשי בין הרפתנים למחלבות, ללא התערבות המדינה.
במקביל, תיפתח הדלת ליבוא גבינות קשות ומיוחדות, שעליהן מוטלים כיום מכסים משמעותיים. המטרה – להגביר את התחרות ולהפעיל לחץ נוסף על המחירים המקומיים.
שינוי במנגנון קביעת המחירים
בעוד שמחיר המטרה הנוכחי נקבע בידי ועדת יישום הכוללת נציגים ממשרד החקלאות, מועצת החלב והרפתנים – מחיר ההגנה החדש ייקבע על ידי ועדת המחירים הממשלתית, ללא השפעת הרפתנים עצמם. החישוב יתבסס על עלויות ייצור ברפתות היעילות בלבד, כך שהמנגנון החדש צפוי להוציא מן המשוואה את הרפתות הלא רווחיות.
במשרד האוצר מעריכים כי כבר עם כניסת הרפורמה לתוקף, תורגש ירידה מיידית של כ־15% במחירי המוצרים, בעוד היישום המלא של התוכנית צפוי להימשך כשנתיים.
תגובת הרפתנים: “מכה קשה להתיישבות ולחלב הישראלי”
התגובות בענף לא איחרו להגיע. דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, טוען כי מדובר בצעד הרסני:
“שר האוצר מדבר על הורדת מחירים? כדאי שילמד מפתיחת היבוא של חמאה וגבינות, שהביאה לזינוק במחירים. מאות רפתות ייסגרו, והצרכן לא יראה אפילו אגורה אחת פחות בקופה. נראה מי מחברי הכנסת ירים יד בעד חלב טורקי בשקל פחות”.
גם במועצת החלב נשמעים קולות חריפים. איציק שניידר, מנכ"ל המועצה, מסר כי “החלטת שר האוצר מיישרת קו עם אגף התקציבים, שמנסה כבר שנים למוטט את ענף החלב. זו לא רפורמה – זו טעות אסטרטגית שתפגע בחקלאים, תקטין את הייצור המקומי ותפגע בביטחון התזונתי של ישראל”.
שוק פתוח מול ביטחון תזונתי – המאבק על עתיד הענף
באוצר טוענים כי הרפורמה נועדה לאזן בין הצורך בשוק תחרותי לבין שמירה על ייצור מקומי סביר. “הצרכן הישראלי משלם כיום ביוקר על רגולציה מסורבלת”, אומרים שם, “והגיע הזמן לפתוח את השוק לתחרות אמיתית, תוך הבטחת מנגנון הגנה לחקלאים היעילים בלבד”.
מנגד, במועצת החלב מזהירים כי פתיחת השוק ליבוא עלולה להפוך את ישראל לתלויה במקורות חלב חיצוניים, בדיוק כפי שקרה בענפים אחרים שנפתחו ליבוא, מה שהוביל לקריסת יצרנים מקומיים.
לקראת מאבק פוליטי וכלכלי
הרפורמה צפויה לעמוד במרכזו של מאבק עיקש בין משרד האוצר לרפתנים, ולחולל ויכוח פוליטי בכנסת. ההערכה היא כי אם התוכנית תעבור בחוק ההסדרים, עשרות יישובים חקלאיים יאבדו את מקור פרנסתם, בעוד שרשתות השיווק ייהנו מחופש פעולה רחב ליבוא מוצרים זולים יותר.
באוצר מתעקשים כי מדובר בצעד הכרחי לטובת הציבור, אך בשטח גוברת התחושה שמדובר בשינוי שישנה את פני החקלאות הישראלית לשנים קדימה.
