המטרו יוצא לדרך: הליך המיון למגה־פרויקט בגוש דן בהיקף 65 מיליארד שקל – המבחן האמיתי: האם סין תורשה להשתתף?
חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) ומשרד התחבורה הכריזו רשמית על פתיחת שלב המיון המוקדם (Pre-Qualification – הליך סינון ראשוני) לחברות ישראליות ובינלאומיות המעוניינות להשתתף במכרזי הענק לבניית רשת המטרו בגוש דן. מדובר באחד ממיזמי התשתית הגדולים והשאפתניים בתולדות ישראל, שכולל חפירת כ־78 קילומטרים של מנהרות כפולות והקמת 59 תחנות תת־קרקעיות, בעלות כוללת המוערכת בכ־65 מיליארד שקל.
השלב הנוכחי מסמן את תחילת הדרך הרשמית למגה־פרויקט שאמור לשנות את פני התחבורה במרכז הארץ בעשורים הקרובים. אולם לצד ההתרגשות מהתנעת המהלך, שאלה אחת מרחפת באוויר – האם ישראל תאפשר לחברות סיניות להתמודד, או שמא תימנע מכך בלחץ אמריקאי?
פתיחת השוק הבינלאומי – אך עם מגבלות מדיניות
הליך המיון נועד לאפשר לחברות זרות ומקומיות להגיש מועמדות לקראת השתתפות במכרזי הביצוע וההפעלה. במשרד התחבורה ובנת"ע מציינים כי ההתעניינות הראשונית מצד חברות הנדסה ותשתית מכל העולם כבר גבוהה – בהן גופים מאירופה, קוריאה, יפן וגם סין.
עם זאת, גורמים מדיניים מודים כי הנושא הסיני רגיש במיוחד. בשנים האחרונות הביעו גורמים אמריקאיים הסתייגות מהשתתפות חברות סיניות בפרויקטים אסטרטגיים בישראל, בעיקר בתחומי תשתיות, אנרגיה ותקשורת. הביקורת נובעת מחשש להשפעה גוברת של סין על תשתיות קריטיות, ולחשיפה של מידע רגיש דרך חברות ממשלתיות סיניות.
פרויקט תשתית של דור שלם
המטרו בגוש דן, המתוכנן להיכנס לפעולה במהלך העשור הבא, אמור לשנות לחלוטין את דפוסי התחבורה במרכז הארץ. על פי התכנון, הרשת תכלול שלושה קווים תת־קרקעיים באורך כולל של למעלה מ־100 קילומטרים, ותחבר בין הערים המרכזיות – תל אביב, ראשון לציון, חולון, בת ים, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, פתח תקווה, רעננה, כפר סבא, הרצליה ועוד.
הפרויקט צפוי לשרת מעל שני מיליון נוסעים ביום ולהפחית משמעותית את עומסי התנועה בכבישים. מדובר במיזם לוגיסטי והנדסי עצום, הכולל שילוב של טכנולוגיות חפירה מתקדמות (TBM – Tunnel Boring Machine) ותכנון מערכתי מורכב של תחנות, מערכות בקרה ואוורור, ומנהור תת־קרקעי באזורים צפופים במיוחד.
האתגר הביטחוני־כלכלי: בין וושינגטון לבייג׳ינג
אחד הנושאים הנפיצים במכרז הוא השאלה האם החברות הסיניות יורשו להשתתף. בעבר השתתפו חברות סיניות בבניית פרויקטים לאומיים בישראל – ובהם מנהרות הכרמל, נמל חיפה החדש והקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב – אך בשנים האחרונות הוגבלה פעילותן בפרויקטים רגישים.
במשרד התחבורה שומרים על ניסוח זהיר: “כל חברה שתעמוד בתנאי הסף ההנדסיים והפיננסיים תוכל להגיש מועמדות, בכפוף לשיקולים ביטחוניים”. בפועל, מדובר באמירה שמותירה פתח להחלטה מדינית – והחלטת ממשלה בנושא צפויה בהמשך הדרך.
גורם בכיר במערכת הכלכלית מסביר כי “השתתפות סינית עשויה להוזיל את העלויות בעשרות אחוזים, אבל יש לשקול את ההשלכות הגיאו־פוליטיות מול ארצות הברית. המכרז הזה הוא לא רק הנדסי, הוא גם דיפלומטי”.
ההשפעה הכלכלית: מנוע צמיחה חדש למשק
מלבד ההיבט המדיני, מדובר בפרויקט בעל חשיבות כלכלית עצומה. לפי הערכות האוצר, כל שקל שיושקע במטרו יניב תועלת כוללת של פי 2.3 למשק – הודות לגידול בפריון, צמצום זמני הנסיעה, הפחתת זיהום האוויר וירידת התלות ברכב הפרטי.
הפרויקט צפוי ליצור עשרות אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים בענפי הבנייה, ההנדסה, התחבורה והשירותים, ולתרום לצמיחת התוצר הלאומי בהיקף של כ־1.5% בשנים הראשונות לביצוע.
השלב הבא: גיבוש הרשימה הסופית
במהלך החודשים הקרובים צפויות החברות להגיש את המסמכים הראשונים – תיעוד פיננסי, ניסיון בבניית מערכות מטרו ותשתיות כבדות, ועמידה בתקני סביבה ובטיחות. ועדת המכרזים של נת"ע תבחן את ההצעות ותפרסם את רשימת החברות שיעפילו לשלב הסופי.
בשלב הבא, ייערכו מכרזי ביצוע פרטניים לפי קווים ומקטעים, שיכללו גם שיתופי פעולה בין חברות בינלאומיות לישראליות. “הכוונה היא לא רק להביא טכנולוגיה מחו״ל, אלא גם להעביר ידע ולהגדיל את כוח העבודה המקומי המיומן”, נמסר מנת"ע.
אתגרים בדרך: ביורוקרטיה, תקציבים ותיאום מוסדי
לצד ההתרגשות מהתקדמות הפרויקט, בממשלה מודעים לאתגרים הגדולים שעוד לפניהם: שיתוף פעולה בין עשרות רשויות מקומיות, סוגיות תכנוניות מורכבות, פינוי תשתיות קיימות, ואישורי תקציב בהיקפים חסרי תקדים.
האוצר כבר הזהיר כי כל עיכוב בירוקרטי עלול לגרור עלויות נוספות של מיליארדי שקלים, ולכן יוקם צוות מיוחד שיתאם בין כלל המשרדים – התחבורה, האוצר, הפנים והגנת הסביבה – כדי לשמור על לוחות זמנים ריאליים.
ישראל ניצבת בפני הכרעה אסטרטגית
החלטה על אישור השתתפותן של חברות סיניות, אם תתקבל, עשויה להשפיע על מדיניות הרכש הציבורי של ישראל בשנים הקרובות. מדובר בשאלה רחבה בהרבה מפרויקט המטרו עצמו – האם ישראל תבחר להתקרב לעמדת וושינגטון ולצמצם את המעורבות הסינית, או שתעדיף תחרות פתוחה לטובת חיסכון כלכלי?
כך או כך, שלב המיון שיצא לדרך מסמן את תחילת תהליך היסטורי – לא רק בבניית רשת תחבורה מתקדמת, אלא גם בעיצוב המדיניות הכלכלית והמדינית של ישראל בעידן שבו תשתיות הפכו לזירת התנגשות בין מעצמות.
