האוויר החם נע במעגל: כלכלת ה־AI סוגרת על עצמה – וחברות הענק מזינות את הבועה שמאיימת להתפוצץ
שוק הבינה המלאכותית (AI – בינה מלאכותית) הפך בתוך פחות משנתיים לזירת הצמיחה וההשקעה הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית של הטכנולוגיה. אך מאחורי המספרים האדירים, ההערכות הדמיוניות והתחזיות האופטימיות, הולך ומתברר כי המערכת כולה נעה במעגל סגור – מעגל שבו כל שחקן גדול מזין את האחר, וכל דולר שמושקע חוזר לשולחן באותה כלכלה סגורה של ענקיות טכנולוגיה. במקביל, גוברת התחושה שהאוויר החם שמנפח את השוק הופך למסוכן יותר מיום ליום.
מעגל סגור של הון, שרתים ושבבים
הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה מהציר שבין שלוש ענקיות הענן – מיקרוסופט, אמזון ואורקל – לבין חברת אנבידיה, יצרנית השבבים ששווייה כבר חצה את רף ה־2.5 טריליון דולר. אנבידיה משקיעה בעצמה בסטארט־אפים מובילים בתחום, בהם OpenAI, שמפתחת את מודלי ה־GPT ומשתמשת בתשתיות הענן של מיקרוסופט כדי להריץ את השירותים שלה.
מיקרוסופט, מצדה, רוכשת כמויות עצומות של שבבים מאותה אנבידיה – שבמקביל מוכרת חומרה גם לאמזון ולאורקל, המספקות שירותי ענן לסטארט־אפים אחרים בתחום ה־AI. אורקל, בתורה, מתגאה בכך ש־70% מהלקוחות החדשים שלה מגיעים מהתחום הזה – וכולם, כך או אחרת, תלויים בשבבים של אנבידיה. התוצאה: מעגל פיננסי שבו כל שחקן משקיע, מרוויח ומחזיר את ההון למערכת כמעט סגורה.
הערכות שווי היסטוריות – והמציאות המורכבת
לפי נתוני Bloomberg Intelligence, השווי המצטבר של חברות ה־AI הציבוריות בעולם עבר את רף 9 טריליון הדולר – יותר מהשווי המשותף של כל חברות האנרגיה המסורתיות. רק אנבידיה לבדה הוסיפה יותר מ־1.5 טריליון דולר לשווייה מתחילת השנה, בעוד חברות כמו OpenAI, Anthropic ו־Cohere גייסו עשרות מיליארדים בהערכות שווי שנעות בין 50 ל־100 מיליארד דולר – גם מבלי להציג רווח תפעולי ברור.
המצב מזכיר במידה רבה את תקופת בועת הדוט-קום של תחילת שנות האלפיים, אז ההבטחה לטכנולוגיה מהפכנית הפכה להצדקה לשוויי עתק – עד שהתברר שהרווחים לא עומדים מאחורי המספרים.
משקיעים פרטיים ומוסדיים – כולם בפנים
המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם, מקרנות פנסיה ועד גופי השקעה ממשלתיים, מזריםים הון מסיבי לתחום. לפי נתוני PitchBook, יותר מ־60% מההשקעות בקרנות הון סיכון ברבעון השלישי של 2025 הוקדשו לחברות בינה מלאכותית. גם קרנות פרטיות וקרנות ריבוניות ממדינות המפרץ ואסיה נכנסו לתחום, כשהן מתחרות על הזדמנויות רכישה מוקדמות.
“יש כאן תיאבון שאין לו גבול”, אומר אנליסט טכנולוגיה בכיר. “כולם רוצים להיות חלק מהמהפכה, אבל אף אחד לא יודע מה הערך האמיתי של החברות האלה. זו הגדרה קלאסית של בועה כלכלית”.
עלויות ענן – שורש הביקוש המדומה
אחת התופעות שמדאיגות את הכלכלנים היא שהצמיחה בהכנסות של חברות הענן אינה נובעת מביקוש צרכני או עסקי ישיר, אלא מצריכת משאבים עצמית. OpenAI, לדוגמה, מוציאה מאות מיליוני דולרים בחודש על שימוש בשרתי Azure של מיקרוסופט – שהיא גם בעלת המניות הגדולה בה.
כך נוצר מצב שבו ההכנסות שמדווחת מיקרוסופט מקורן בעסקאות פנימיות בין חברות קשורות, והן אינן משקפות בהכרח צמיחה אורגנית. אותו דפוס חוזר אצל אמזון ואורקל, שמספקות שירותי ענן לחברות בהן הן מושקעות בעצמן.
“בועת אנבידיה” והמרדף אחר שבבים
אנבידיה ניצבת במוקד הבועה. הביקוש לשבבי ה־H100 וה־B200 שלה הפך למרוץ גלובלי, עם מחירים שמגיעים ל־40 אלף דולר ליחידה. חברות סטארט־אפ רוכשות מלאים אדירים “רק כדי לא להישאר מאחור”, וממשלות ברחבי העולם מנסות להקים מפעלים מתחרים.
אבל גם כאן, האנליסטים מזהירים: “היצע מוגבל יוצר רווחים חריגים, אבל זה לא יכול להימשך לנצח. כשיבוא גל שבבים חדש וזול יותר – נראה תיקון חד, אולי אפילו התרסקות”.
ההיסטוריה חוזרת – או מהפכה אמיתית?
תומכי התחום טוענים כי הפעם שונה. לדבריהם, הבינה המלאכותית כבר מוכיחה ערך ממשי במגוון תחומים – מרפואה וחינוך ועד פיננסים ואנרגיה. “זה לא עוד הייפ”, אומרים בהם בכירי קרנות ההון סיכון. “ה-AI משנה את העולם בקצב שלא נראה כמותו”.
אך מנגד, כלכלנים מזהירים מפני אשליית החדשנות. “היסטורית, כל מהפכה טכנולוגית נראתה מבטיחה עד שהתנפצה מול הכלכלה הריאלית”, אומר פרופ’ לכלכלה התנהגותית. “שוק שבו כולם מוכרים זה לזה שירותים באותו תחום – הוא לא בר קיימא”.
האינפלציה של הבינה
ההשפעה ניכרת גם בשוק העבודה. אלפי עובדים מועסקים כיום בחברות המתמחות בהטמעת בינה מלאכותית בארגונים – אך רוב החברות אינן מפיקות רווח ממשי מהשירותים. עלויות הפיתוח, השרתים והכוח החישובי אדירות, ולעיתים עולות על ההכנסות. “זו כלכלה שבה כולם מתעשרים על הנייר, אבל הכסף האמיתי טרם הגיע”, אומר מנהל השקעות בכיר בלונדון.
מעגל סגור של ציפיות
הבועה, אם כן, אינה רק פיננסית – היא גם פסיכולוגית. כל שחקן בשוק הבינה המלאכותית מאמין שהאחרים יודעים משהו שהוא לא, וממשיך להזרים כסף כדי לא לפספס את “הגל הבא”. אך כמו בכל בועה, ברגע שאמון המשקיעים יתערער – האוויר החם עלול להתפוגג באחת.
בינתיים, כל עוד ההון זורם, הענן מחשב, והשבבים נצרבים – כלכלת ה־AI ממשיכה לנשוף אוויר למעגל הסגור שלה, בדרך לשאלה הבלתי נמנעת: האם זו מהפכה אמיתית – או רק הבועה הגדולה ביותר שידע ההייטק מאז ומעולם?
