הסכם ההשקעות ההדדי, שנחתם בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לעמיתתו ההודית, צפוי להוביל לגידול משמעותי בהשקעות ההדדיות בין שתי המדינות. ישראל היא המדינה הראשונה מבין חברות ה-OECD שחתמה עם הודו על הסכם אסטרטגי מסוג זה.

היסטוריה כלכלית: ישראל והודו חתמו על הסכם השקעות דו-צדדי חדש שמחזק את השותפות האסטרטגית

משלחת בכירה ממשרד האוצר, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מבקרת בימים אלה בהודו במסגרת מהלך אסטרטגי לקידום יחסי הכלכלה בין המדינות. במרכז הביקור עמד רגע היסטורי: חתימת הסכם השקעות דו-צדדי חדש (Bilateral Investment Agreement – הסכם השקעות הדדי) בין מדינת ישראל והרפובליקה של הודו, שנחתם היום (שני) בניו דלהי על ידי שר האוצר סמוטריץ' ושרת האוצר ההודית, הגב' נירמאלה סית'אראמאן (Nirmala Sitharaman – נירמאלה סית'אראמאן).

ההסכם החדש נועד לעודד השקעות הדדיות, להעניק ודאות למשקיעים, ולהגן על זכויותיהם בשתי המדינות. במשרד האוצר מדגישים כי מדובר באבן דרך משמעותית ביחסים הכלכליים בין ישראל והודו – יחסים שהולכים ומעמיקים בשנים האחרונות בתחומי המסחר, החדשנות, ההייטק, והפיתוח התשתיתי. ההסכם מחליף את ההסכם הקודם שנחתם בשנת 1996 ובוטל בשנת 2017, כחלק ממדיניות הודית לביטול הסכמים ישנים ולהתאמתם לסטנדרטים חדשים של הגנה על משקיעים.

ייחודו של ההסכם הנוכחי טמון בכך שישראל היא המדינה הראשונה מבין חברות ארגון ה-OECD שחותמת על הסכם השקעות במודל החדש עם הודו. ההסכם גובש לאחר חודשים של עבודה אינטנסיבית בין צוות הכלכלן הראשי במשרד האוצר הישראלי לבין מקביליהם במשרד האוצר ההודי, במטרה לעדכן את המסגרת המשפטית והפיננסית שתסדיר את ההשקעות ההדדיות לשנים הבאות.

בפגישה שהתקיימה בין השרים סמוטריץ' וסית'אראמאן, הדגישו הצדדים את עומק היחסים הכלכליים בין המדינות, הנסמכים על אינטרסים אסטרטגיים הדדיים ועל חזון משותף של פיתוח חדשנות, תשתיות, רגולציה פיננסית מתקדמת וסחר בשירותים דיגיטליים. במסגרת הפגישה סוכם גם על חיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום הבנקים האזוריים לפיתוח (Regional Development Banks – בנקים לפיתוח אזורי).

בנוסף, השר סמוטריץ' הזמין את שרת האוצר ההודית לביקור גומלין בישראל, והוסכם על הקמת צוותים משותפים לבחינת הקמת פרוטוקול פיננסי דו-מדינתי. הפרוטוקול צפוי להעניק תנאי מימון משופרים ליצואנים ישראלים ולסייע בהעמקת היקפי הסחר.

עוד הודיע סמוטריץ' כי ייבחן הקמת נציגות רשמית של משרד האוצר הישראלי בהודו – צעד שנועד לחזק את הקשרים מול גורמי ממשל וכלכלה מקומיים, לפתח פרויקטים כלכליים משותפים ולתאם השקעות רחבות היקף במגוון תחומים.

אל הביקור הצטרפו בכירי משרד האוצר: מנכ"ל המשרד אילן רום, הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, החשב הכללי יהלי רוטנברג וראש רשות ניירות ערך פרופ' ספי זינגר. גם נציג בכיר מבנק ישראל – עופר גולן, מנהל מחלקת תשלומים וסליקה – לוקח חלק במשלחת. כולם מקיימים במהלך הביקור סדרת פגישות עבודה עם עמיתיהם ההודים לקידום שיתופי פעולה בתחומי הפיננסים, ההשקעות, והפיתוח הטכנולוגי.

שגרירות ישראל בניו דלהי מילאה תפקיד מרכזי בתיאום ובהובלת הביקור, תוך שיתוף פעולה הדוק בין משרד האוצר למשרד החוץ, במטרה להבטיח את הצלחת המהלך ולהרחיב את קשרי המסחר בין המדינות.

במהלך הביקור צפוי השר סמוטריץ' להיפגש גם עם שר המסחר ההודי, ולדון עמו ביוזמות כלכליות נוספות, ובהן הרחבת הסחר בשירותים, קידום פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, והעמקת שיתופי פעולה בטכנולוגיות פיננסיות (Fintech – פינטק).

לדברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
"ההסכם עליו חתמנו מבטא את החזון המשותף שלנו לפיתוח כלכלי חדשני ובטוח. זהו צעד אסטרטגי שיפתח דלתות חדשות למשקיעים ישראלים והודים כאחד, יחזק את היצוא הישראלי, ויעניק לעסקים משני הצדדים ודאות וכלים להתפתח בשווקים הצומחים ביותר בעולם. הודו היא מעצמה כלכלית מתפתחת, ושיתוף הפעולה עמה הוא הזדמנות אדירה עבור מדינת ישראל."

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, הוסיף כי לשיתוף הפעולה עם הכלכלה ההודית יש משמעות רחבה הרבה מעבר למספרים:
"הקשר שלנו עם הודו מציב את ישראל בעמדת מפתח אזורית. הוא מחזק את מעמדנו בעולם שלאחר המלחמה, ופותח דלת לכלכלה אדירה שהולכת וצומחת בקצב מהיר. זהו מהלך שיתרום למשקיעים, ליזמים ולכלכלה הישראלית כולה."

גם הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, הדגיש את הפן הכלכלי ארוך הטווח של המהלך:
"הסכם ההשקעות שנחתם היום הוא אבן דרך ביחסי ישראל–הודו. הוא ייצור מנוע צמיחה משמעותי לשתי הכלכלות ויחזק את שיתופי הפעולה בתחומי הפיתוח, ההון והידע. אנו רואים בהודו שותף טבעי לישראל, ונפעל לממש את הפוטנציאל האדיר הגלום בשיתוף פעולה זה."

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, התייחס לחשיבות ההשקעה בתשתיות ובשווקים פיננסיים משותפים:
"השותפות עם הודו מהווה מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה ולמשקיעים משתי המדינות. שילוב כוחות בתחומי תשתיות, חדשנות ופיתוח שווקים פיננסיים יעמיק את הקשרים האסטרטגיים וירחיב את ההזדמנויות הכלכליות. זהו מפתח לביסוס מעמדנו כשותפים טבעיים בזירה הגלובלית."

הביקור, כך נראה, אינו רק אירוע טקסי אלא מהלך מדיני-כלכלי רחב היקף, המשקף את התעצמות הקשרים בין שתי המדינות – מהקשרים הטכנולוגיים והאקדמיים ועד ההשקעות הישירות והסכמי הסחר. הסכם ההשקעות החדש מסמן פרק חדש ביחסי ישראל–הודו, ומעיד על האמון ההדדי ועל הרצון לקדם יחד כלכלה מבוססת חדשנות, יציבות וצמיחה.