IBM מציגה את Nighthawk ו-Loon: שני שבבי קוונטים חדשים שנועדו להפחית שגיאות ולאפשר ביצוע חישובים מורכבים בהרבה מהדור הנוכחי. בחברה מעריכים שהטכנולוגיות החדשות יקרבו אותה להוכחת יתרון קוונטי כבר עד סוף 2026, ויפתחו את הדלת ליישומים מעשיים ראשונים בעולם הקוונטי.

IBM הכריזה על שני שבבים קוונטיים חדשים – Quantum Nighthawk ו־Quantum Loon – שביכולתם, לפי הערכת החברה, להוות נקודת מפנה במירוץ העולמי אחר “יתרון קוונטי”: היכולת לבצע חישוב מסוים מהר יותר מכל מחשב קלאסי, ובכך להוכיח עליונות טכנולוגית של מחשבים קוונטיים. יעד זה, הנחשב במשך שנים כ”הגביע הקדוש” של התחום, עשוי להפוך מוחשי לראשונה עד סוף 2026, אם פיתוחי IBM אכן יספקו את השיפור הדרוש ברמת הדיוק וביכולת הרצת המעגלים.

שני השבבים החדשים מציגים גישות שונות לפתרון אחת הבעיות הבסיסיות במחשוב קוונטי: שיעורי השגיאה הגבוהים. בניגוד לשבבים רגילים, קיוביטים רגישים לרעש סביבתי, לקצרי זמן קוהרנטיים ולבעיות קישוריות. כל שיפור קטן בארכיטקטורה יכול לשנות משמעותית את איכות החישובים – ולכן שתי הפלטפורמות החדשות מתמקדות בשדרוג רשת החיבורים בין הקיוביטים.

Nighthawk: התקווה הגדולה של IBM

מבין השניים, שבב Nighthawk הוא זה שעליו בונה IBM את הציפיות הגבוהות ביותר. החברה מתכננת לספק לשותפיה גרסה מתקדמת שלו כבר עד סוף 2025, הכוללת 120 קיוביטים וחיבור בין־קיוביטי באמצעות 218 מקשרים מתכווננים מהדור הבא. הארכיטקטורה החדשה – מבנה ריבועי שבו כל קיוביט מחובר ישירות לשכניו – נועדה לשפר באופן דרמטי את היציבות והדיוק.

לפי IBM, השבב יאפשר להריץ מעגלים קוונטיים מורכבים ב־30% יותר יעילות מהדור הקודם, תוך הפחתת שיעור השגיאות ושיפור תוצאות המידוד. לצד זאת, Nighthawk מסוגל לעבד בעיות הכוללות עד 5,000 שערים דו־קיוביטיים, נתון שמקרב אותו לשימושים מעשיים הנדרשים בתעשיות כמו חומרים מתקדמים, סימולציות מולקולריות, ניתוחי סיכונים פיננסיים ואלגוריתמים קוונטיים היברידיים.

Loon: חיבוריות בממד נוסף

לעומת Nighthawk ה”יישומי”, השבב Loon הוא פלטפורמה ניסיונית שמטרתה לבחון ארכיטקטורות חדשניות. על פי דיווח של New Scientist, Loon משלב לראשונה קישוריות אנכית בין קיוביטים בנוסף לחיבורים אופקיים. הגישה התלת־ממדית הזאת נועדה לספק דרגות חופש חדשות ולהוריד את רמת השגיאות עוד יותר, באמצעות יכולת לעקוף צווארי בקבוק במעגלים מורכבים.

למרות שהשבב אינו מיועד בשלב זה להדגמת יתרון קוונטי, הוא מעניק ל־IBM יכולת לבחון קונפיגורציות מורכבות שיהוו בסיס לדורות עתידיים של שבבים.

פרויקט קהילתי למעקב אחרי התקדמות קוונטית

במקביל להשקת השבבים, IBM הכריזה על כלי חדש לניטור ומדידת התקדמות בתחום היתרון הקוונטי. הכלי מפותח בשיתוף Algorithmiq, חוקרי Flatiron Institute וחברת BlueQubit, ומציע קטלוג מדעי אחיד לשלושה תחומי ניסוי מרכזיים:

• הערכת תוצאות קוונטיות,

• בעיות וריאציוניות (VQA),

• משימות הניתנות לאימות קלאסי.

IBM קוראת למדענים ברחבי העולם להצטרף, מתוך כוונה ליצור דירוג גלובלי שיאפשר להבין איזה ניסוי קוונטי אכן מקרב את התחום ליתרון קוונטי אמיתי, ואיזה רק מדמה התקדמות.

הקרב מול גוגל מתחמם

המרוץ ליתרון קוונטי אינו של IBM בלבד. New Scientist מציין כי גוגל נוקטת גישה אחרת לחלוטין: במקום להעצים קישוריות ישירה בין קיוביטים, היא בונה קבוצות קיוביטים גדולות ודחוסות. בשנת 2024 הציגה גוגל את שבב Willow, וב־2025 הכריזה על האלגוריתם Quantum Echoes, שהוגדר כהפגנת “יתרון קוונטי מאומת ראשון”. עם זאת, חוקרים רבים בעולם טוענים כי עדיין לא מדובר בהוכחה חד־משמעית.

עידן חדש מתקרב

שני השבבים החדשים של IBM, לצד ניסיונות לייצר מתודולוגיות מדידה קפדניות ושיתופי פעולה בינלאומיים, מציבים את החברה במקום מרכזי במרוץ לעבר מחשוב קוונטי שימושי. אם התחזיות יתממשו, שנת 2026 עשויה להפוך לשנת מפנה: השנה שבה מחשב קוונטי לא רק יתקרב לתיאוריה – אלא יוכיח בפועל פתרון בעיה בקצב שאין למחשבים קלאסיים יכולת להתחרות בו.

המירוץ עדיין פתוח, אך הצעד של IBM מסמן שהמרחק בין חזון למציאות הולך ומתקצר.