המיתוס ארוך השנים לפיו טעינה מהירה מאיצה את דעיכת סוללות הליתיום-יון נבדק בניסוי מבוקר וממושך על ידי ערוץ היוטיוב HTX Studio. לאחר 500 מחזורי טעינה ופריקה, הנתונים הכלכליים והטכניים מפתיעים: הפער בבריאות הסוללה בין שיטות הטעינה השונות אינו משמעותי, מה שמאפשר לצרכן חופש פעולה בטעינה. הניסוי מחייב ארגונים וחברות לשקול מחדש את מדיניות החלפת המכשירים, שכן ההשפעה הכלכלית-סביבתית של שמירה קפדנית על רמות טעינה נמוכות היא מזערית אל מול נוחות המשתמש.

הניסוי: מדע מאחורי המיתוס הצרכני

הדעה הרווחת בקרב צרכנים, אנליסטים ואף חברות טכנולוגיה, קובעת כי טמפרטורה גבוהה הנוצרת במהלך טעינה מהירה מאיצה את הפירוק הכימי של תאי סוללות הליתיום-יון, ובכך מקצרת את תוחלת החיים הכלכלית של המכשיר. כדי לבחון טענה זו באופן מדעי ומבוקר, הקים ערוץ היוטיוב הסיני HTX Studio מערך ניסוי מרשים ומתוחכם, שנועד לבצע סימולציה של חצי שנה של שימוש ממוצע.

מערך הבדיקות כלל שישה מכשירי אייפון 12 ומכשירי אנדרואיד נבחרים, שחולקו לקבוצות בקרה ובדיקה. כדי להבטיח אובייקטיביות, המערך עבד באופן אוטומטי לחלוטין:

1. בקרת טעינה אוטומטית: פותחה אפליקציה מיוחדת שנועדה לרוקן את הסוללה. אפליקציה זו התממשקה עם מתג חכם שאליו חובר המטען.

2. מחזורי טעינה מלאים: המערך תוכנת כך שהאפליקציה תדליק את המתג ותתחיל טעינה כשהסוללה הגיעה ל-5% קיבולת, ותכבה אותו כשהגיעה ל-100%.

3. בדיקת טווח מוגבל: בוצע ניסוי מקביל לבחינת מיתוס ה"טעינה החלקית" – המערכת תוכנתה לרוץ באופן אוטומטי בין 30% ל-80% קיבולת בלבד.

המערך המורכב פעל במשך קרוב ל-180 ימים רצופים, עד שכל המכשירים השלימו 500 מחזורי טעינה ופריקה – כחצי מתוחלת החיים המלאה המשוערת של סוללת סמארטפון מודרני. תוצאות המחקר מנפצות את התיאוריה הכלכלית-טכנית הרווחת.

השווי הכלכלי של הדחיינות: טעינה מהירה מול איטית

הניתוח הכלכלי של נתוני הניסוי חושף כי ההשפעה של טעינה מהירה על בריאות הסוללה, בטווח של 500 מחזורים, היא זניחה לחלוטין.

1. בפלטפורמת iOS (אייפון): הירידה הממוצעת בקיבולת הסוללה (הנתון המבטא את "בריאות הסוללה" ואת ערכו הכלכלי במועד מכירה עתידי) לא הייתה גבוהה משמעותית בין טעינה מהירה לטעינה עם מטען איטי. הניסוי מצא הבדל ממוצע של מחצית האחוז בלבד בקיבולת הסופית לטובת המטען האיטי. כלומר, ההבדל בערך הכלכלי של הסוללה בין שתי השיטות שואף לאפס.

2. בפלטפורמת אנדרואיד: התוצאות היו מפתיעות אף יותר. במכשירי אנדרואיד שנסקרו, שבהם פרוטוקולי הטעינה המהירה (כמו 65W ומעלה) אגרסיביים יותר, הטעינה המהירה שחקה את הסוללה פחות מאשר הטעינה במטען איטי – פער זעיר של 0.3 אחוזים לטובת הטעינה המהירה. נתון זה עשוי להצביע על יעילות טובה יותר של מנגנוני ניהול הטמפרטורה והבקרים החכמים המשולבים במטעני ואפליקציות האנדרואיד המתקדמים, שנועדו למנוע התחממות יתר הפוגעת בתא הליתיום.

המשמעות הכלכלית היא ברורה: הצרכן אינו צריך לחשוש עוד מטעינה מהירה. שיטת הטעינה המהירה מעניקה נוחות שימוש וחיסכון בזמן (ערך כלכלי גבוה בעידן המודרני), מבלי לגבות מחיר משמעותי בירידה בערך המכשיר.

הקרבה מול הרווח: מיתוס ה-30%-80%

מיתוס נפוץ נוסף גורס כי טעינה בטווח ביניים, בין 30% ל-80% קיבולת, משמרת את תאי הליתיום באופן מיטבי. הרציונל הוא שמניעת טעינת יתר (מעל 80%) ופריקת יתר (מתחת ל-30%) מפחיתה עומס על התא הכימי ומאריכה את חייו.

הניסוי אמנם מצא כי טעינה בטווח מוגבל אכן תורמת לשימור מסוים, אך גם כאן, ההפרש הכלכלי הוכח כזניח:

• אייפון: טעינה בטווח 80%-30% שמרה על ארבעה אחוזי קיבולת יותר בממוצע לעומת טעינה מלאה (100%-5%).

• אנדרואיד: הפער היה נמוך עוד יותר – 2.5 אחוזי שימור בלבד.

בעוד ששימור של 2.5% עד 4% אחוזים בבריאות הסוללה הוא עובדה טכנית, הערך הכלכלי של שימור זה אינו מצדיק את "המאמץ הקוגניטיבי" ואת חוסר הנוחות הנגרמים למשתמש שנאלץ לתכנן את הטעינה שלו כל העת ולחיות עם טווח סוללה מוגבל.

שיעור למשקיעים ולחברות

הניסוי של HTX Studio מגיע למסקנה כלכלית-צרכנית חד-משמעית: ההפרש בבריאות הסוללה הוא זניח, והוא אינו מצדיק את הטרחה הכרוכה בתכנון טעינה קפדני. כל עוד ממוצע החלפת הסמארטפונים עומד על כשנתיים עד שלוש שנים (כ-500 עד 750 מחזורי טעינה), הצרכן הממוצע לא יבחין בהבדל משמעותי בערך המכשיר.

עבור חברות וארגונים המנהלים צי מכשירים גדול, הנתונים האלה מספקים אופטימיות זהירה. במקום ליישם מדיניות טעינה מחמירה ומסובכת, ניתן לאפשר לעובדים טעינה מהירה ומלאה, מה שמבטיח פריון עבודה גבוה יותר וזמינות מירבית של המכשירים, מבלי לדאוג לירידת ערך משמעותית שתחייב החלפה מוקדמת.

המסקנה הפיננסית המרכזית העולה מהניסוי היא שאיכות בקר הסוללה והיעילות של מערכת ניהול הטמפרטורה המובנית במכשיר ובמטען הם הגורמים המשפיעים הרבה יותר על תוחלת חיי הסוללה, ולאו דווקא מהירות הטעינה. לכן, יש להשקיע ברכישת מטענים איכותיים ומוסמכים, בעלי בקרים תרמיים מתקדמים, במקום לחשוש ממהירות הטעינה עצמה.