זינוק דרמטי: השקל התחזק ב-17% מתחילת הלחימה – הדולר צולל לשפל שלא נראה ב-3.5 השנים האחרונות

מהפך דרמטי בשוק המט"ח: השקל מזנק ב-17% מאז פרוץ הלחימה – הדולר נסוג לשפל של 3.5 שנים על רקע התמתנות פרמיית הסיכון

השקל הישראלי ממשיך להפתיע את השווקים הפיננסיים: לאחר זינוק דרמטי בשיעור של כ-17% מאז 6 באוקטובר 2023, שער הדולר נסחר כעת בשפל של 3.217 שקלים – רמה שלא נראתה מאז אמצע 2022.

התחזקות המטבע המקומי אינה רק אירוע טכני, אלא משקפת נטייה עמוקה של המשק להתייצבות, כפי שמעידה ירידת פרמיית הסיכון הגיאופוליטית. הנתונים החזקים על גביית מיסים ופרסום עקרונות תקציב 2026 השאפתניים, ממתנים את חששות המשקיעים, ומאלצים את בנק ישראל לבחון מחדש את מדיניות ההתערבות שלו בשוק המט"ח כדי לשמור על איזון כלכלי בין יציבות לבין כושר התחרות של היצואנים.

התנודתיות בשוק המט"ח: נתונים קריטיים

נתוני המסחר האחרונים בשוק המט"ח מצביעים על מגמה ברורה של התחזקות השקל אל מול המטבעות המרכזיים. שער הדולר היציג הועמד על ידי בנק ישראל על 3.217 שקלים, המהווה התחזקות של כ-1.14% מאז כניסת הפסקת האש הנוכחית בעזה לתוקף, וזינוק כולל של כ-17% מאז פרוץ הלחימה באוקטובר 2023. נתון זה ממקם את הדולר ברמה הנמוכה ביותר מול השקל מזה יותר משלוש שנים.

באופן דומה, שער האירו נסחר ב-3.723 שקלים. מדובר בהתחזקות של כ-1.2% של השקל מול האירו מאז הפסקת האש, וצבירה של כ-8.6% במונחים של התחזקות כוללת מאז טרום המלחמה. המשמעות המיידית של התחזקות כה מהירה ומשמעותית היא הפעלת לחץ דפלציוני מובהק על הכלכלה המקומית, שכן יבוא של סחורות ושירותים הופך זול יותר.

הגורמים המבניים והגיאופוליטיים להתחזקות

בניגוד לציפיות המוקדמות, שגרסו כי מלחמה ממושכת תערער את יציבות המטבע ותביא לבריחת הון, השקל הפגין חוסן מפתיע. הנתונים הכלכליים והגיאופוליטיים המרכזיים המניעים את ההתחזקות הם:

1. צמצום פרמיית הסיכון: עיקר ההתחזקות מיוחס לירידה דרמטית בפרמיית הסיכון (Risk Premium) של ישראל. הפסקות האש והרגיעה הזמנית בזירה הצפונית והדרומית מאותתות לשווקים כי הסיכון לקונפליקט רב-זירתי וארוך-טווח פחת. המשקיעים, שברחו מהשקל באוקטובר 2023 מחשש לחוסר יציבות, חוזרים בהדרגה לנכסים ישראליים.

2. יציבות מאקרו-כלכלית: המשק הישראלי הפגין עמידות יוצאת דופן לאורך המלחמה, במיוחד בסקטור ההייטק ובשוק העבודה. הנתונים הכלכליים החיוביים הללו הובילו את חברות הדירוג הבינלאומיות לשנות את תחזית הדירוג של ישראל מ"שלילית" ל"יציבה" – מה שמעניק גושפנקה נוספת לאמון הזר בכלכלה.

3. ניהול פיסקאלי אחראי (יחסית): פרסום עקרונות תקציב 2026, הכוללים יעד גירעון של 3.2%, מלווה ברפורמות מיסוי שנועדו להגביר את קצב הפעילות המשקית ואת גביית הכספים לקופת המדינה. העובדה שישראל הציגה גביית מיסים הגבוהה בכ-5% מהיעד ששמה לעצמה מעידה על בסיס כלכלי איתן והקפדה על עקרונות פיסקאליים מעודדים.

האתגר ליצואנים: חשש מפגיעה בתחרותיות

בעוד יבואנים וצרכנים נהנים מירידת מחירי היבוא והקטנה אפשרית של האינפלציה (הנובעת מהתחזקות המטבע), התחזקות השקל מהווה איום כלכלי ישיר על שני עמודי התווך של הכלכלה הישראלית: היצואנים וסקטור ההייטק.

כאשר השקל חזק, יצואנים המקבלים תשלום במט"ח (דולר או אירו) ומשלמים את הוצאותיהם בשקלים, רואים את שולי הרווח שלהם נשחקים באופן מיידי. ענף ההייטק, המייצא מעל מחצית מהייצוא הישראלי, הופך פחות תחרותי מול חברות מקבילות באירופה או בארה"ב. שחיקה זו יכולה להוביל לפיטורי עובדים וצמצום פעילות, כפי שקרה במשברי מט"ח קודמים.

בנק ישראל, המודע היטב לסכנה זו, עומד בפני דילמה מורכבת: מחד, התחזקות השקל היא סימן לכוח כלכלי. מאידך, התחזקות מהירה מדי מסכנת את התעשייה המקומית. בשל כך, גוברים הדיונים על הצורך בהתערבות מחודשת בשוק המט"ח.

תפקידו של בנק ישראל: בין התערבות לניטרליות

במהלך הלחימה, בנק ישראל הכריז על תוכנית התערבות אגרסיבית למכירת מט"ח, שנועדה לייצב את השקל ולמנוע הידרדרות חמורה של המטבע. כעת, המציאות הפוכה, וההתחזקות עלולה לחייב את הבנק לנקוט בצעדים הפוכים – רכישת מט"ח – כדי להחליש את השקל באופן מבוקר ולסייע ליצואנים.

עם זאת, רכישת מט"ח על ידי הבנק היא צעד שנוי במחלוקת. הוא כרוך בעלויות גבוהות ובסיכונים פוליטיים, שכן הוא מעביר כסף ציבורי לידיים פרטיות של יצואנים ועלול להיתפס כהתערבות מלאכותית במשק. בשלב זה, הבנק משדר זהירות, אך האפשרות של התערבות מחודשת, אולי באמצעות רכישות ממוקדות ומוסוות יותר, נותרת על השולחן.

פני הכלכלה ל-2026:

אף שישראל עדיין ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים ופוליטיים רבים, האופן בו התנהל המשק לאורך תקופת המלחמה, עם הצגת גמישות ויכולת גביית מיסים גבוהה מהמצופה, מגביר את אמון המשקיעים לטווח הארוך. המטרה הפיסקאלית של ישראל, להצגת תקציב 2026 עם יעד גירעון מבוקר של 3.2% ורפורמות מיסוי, יוצרת ודאות כלכלית יחסית ומאותתת כי ההנהגה הפיסקאלית מחויבת ליציבות.

השקל החזק הוא עדות לחוסנה של הכלכלה הישראלית ולמהפך הדרמטי שהתחולל בשוק המט"ח. עם זאת, האתגר הכלכלי האמיתי כעת הוא לנהל את עוצמת המטבע באופן מבוקר, שיאפשר את המשך ההתפתחות של סקטור ההייטק והיצוא, מבלי לפגוע ביציבות המחירים לצרכן.