המערכת הכלכלית בישראל רועשת בעקבות הגשת כתב אישום חמור על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נגד עשרה נאשמים, בני משפחת זיתונה מיפו, בגין הונאה כלכלית בסדר גודל חסר תקדים של מאות מיליוני שקלים.
הפרשה, שכונתה "מוקד יפו", עוסקת בחברת שמירה ששלטה על כ-400 אתרי בנייה של חברות מהגדולות במשק, וחושפת לכאורה מנגנון מתוחכם ושיטתי לעקיצת קופת המדינה באמצעות חשבוניות פיקטיביות והלבנת הון מסיבית. אוסמה זיתונה, מבעלי החברה ומי שנטען כי עמד בראש התוכנית העבריינית, ובני משפחתו, נאשמים בכך שהונו את רשויות המס תוך שימוש במערך מורכב של חברות קש ובהעסקת עובדים – ה"ראיסים" – שקיבלו שכר במזומן וב"שחור", ללא דיווח כדין.
בליבת כתב האישום, שנוסח על ידי צוות פרקליטים רחב בראשות סגן מנהלת המחלקה טל פרג'ון, עומדת התביעה המדינה לחילוט נכסים בהיקפים דרמטיים – עשרות נכסי נדל"ן, מכוניות יוקרה וזכויות פיננסיות, במטרה להחרים את הרווחים שנטען כי נצברו באמצעות פעילות פלילית. מדובר בהחרמת נכסים בשווי של מאות מיליוני שקלים, המעידה על חומרת העבירות ועל האסטרטגיה של רשויות האכיפה לפגוע ישירות בתשתית הכלכלית של הפשיעה המאורגנת.
מערך ההונאה: חברות קש ושרשרת ניכוי תשומות
כתב האישום מפרט כיצד פעלה רשת ההונאה: שירותי השמירה באתרי הבנייה סופקו בפועל על ידי "ראשי אזורים" עצמאיים, שפעלו מטעם "מוקד יפו" וקיבלו תשלום במזומן, בשווי מיליונים, שלא דווח לרשויות המס. כדי לייצר כיסוי חשבונאי כוזב לפעילות הלא-מדווחת הזו, הקימו הנאשמים שרשרת היררכית של חברות קש וקבלני משנה פיקטיביים.
הפרקליטות טוענת ש"מוקד יפו" ו"קוג'ק שירותי שמירה ואבטחה" היו למעשה ישות אחת בשליטת אוסמה זיתונה, וההפרדה ביניהן הייתה רק חשבונאית. "קוג'ק" התקשרה עם "לייגר" כקבלן משנה לגיוס שומרים, ו"לייגר" התקשרה עם חברות קש נוספות, כמו "כח המדבר", "סיירת חץ" ו"סיירת המדבר". כל החברות בשרשרת זו, נטען, שימשו אך ורק להפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות לצורך קיזוז מע"מ, ללא כל קשר אספקת שירות השמירה בפועל. בנוסף, הנאשמים הסוו את העובדה שהשמירה בוצעה על ידי גורמים שלא החזיקו ברישיונות הנדרשים – "מארגן שמירה" או "שומר".
נתוני ההונאה הכספיים שפורטו בכתב האישום חושפים את היקף עקיצת קופת המדינה: בין השנים 2018 ל-2021, ניכו אוסמה, בנו עבד אל רחמן ואחיו דאוד זיתונה, בשם "מוקד יפו", חשבוניות פיקטיביות של "קוג'ק" בסכום של 127 מיליון שקל, ובכך קיזזו 18 מיליון שקל של מס תשומות. בהמשך השרשרת, הוציאו איימן ואימאן אנטילי חשבוניות פיקטיביות על שם "לייגר" ל"קוג'ק" בסך 104 מיליון שקל, שאפשרו קיזוז מס נוסף של 15 מיליון שקל. הקיזוזים נמשכו עד לשכבות התחתונות ביותר, כאשר הנאשמים מוחמד אלצאנע ועמאר אבו גאנם מיוחסים הפצה וניכוי של חשבוניות כוזבות בהיקפים מצטברים של מאות מיליוני שקלים. לנאשם מספר 1, אוסמה זיתונה, מיוחסים היקפי עבירה כוללים בסך 230 מיליון שקל, המדגישים את הניהול הבלעדי של התוכנית העבריינית.
הלבנת ההון ודרישת החילוט הדרקונית
הפרקליטות מייחסת לנאשמים, בהם אוסמה זיתונה, בנו עבד, בתו סאלי דינה, אחיו דאוד, אחותו אלהם לסוי, ובני דודו וקרוביו איימן ואימאן אנטילי, סעיד קסאס, מוחמד אלצאנע ועמאר אבו גאנם, עבירות של הלבנת הון בסכומי עתק. על אף גניזת החשדות המקוריים לסחיטה ופרוטקשן, הלבנת ההון נותרה החשד המרכזי והחמור ביותר.
הכספים הולבנו באמצעות תנועה שיטתית: אוסמה, דאוד ועבד ניהלו את ההתחשבנות במזומן מול ה"ראיסים", והעבירו להם עשרות מיליוני שקלים מדי חודש. במקביל, בערוץ הרשמי להונאת המס, חברות הקש שהתחזו לספקים ניכו המחאות של חברות הקש שמעליהן בצ'יינג'ים, ובכך הפכו את הכסף השחור ללגיטימי למראית עין. בסופו של יום, הנתח הכספי הגדול ביותר, מאות אלפי שקלים במזומן, חזר לידי ראש הפירמידה, אוסמה זיתונה. גם איימן אנטילי נהנה מעמלה של 6%-12% מכל חשבונית שהפיץ ל"קוג'ק". הנאשם סעיד קסאס, אחיינו של אוסמה, נרשם כאיש קש מלכתחילה כדי להשיג במרמה רישיונות למתן שירותי שמירה ממשרד המשפטים והכלכלה, דבר המדגיש את התיאום המלא בין הנאשמים.
כדי להבטיח כי ההון הפלילי לא יישאר בידי הנאשמים, הגישה הפרקליטות בקשת חילוט בשווי מאות מיליוני שקלים. בקשה זו כוללת הפקעת זכויות הנאשמים בעשרות נכסי נדל"ן ברחבי הארץ – מתל אביב, הרצליה ורחובות, ועד גני הדר, מגדל וטבריה. לשם המחשה, לאוסמה זיתונה לבדו זכויות ב-17 קרקעות שונות, ושווי בית המגורים שלו הוערך כבר ב-2018 בכ-10 מיליון שקל. דרישת החילוט, הכוללת גם מכוניות, שעונים, פוליסות ביטוח וכספים נוספים, מייצגת את הנחישות של רשויות האכיפה בלהב 433 ורשות המיסים לפגוע ביכולת הכלכלית של ארגוני הפשע לשגשג מרווחים אסורים.
תגובת הנאשמים והמערכה המשפטית הצפויה
בכירים בצוותי ההגנה כבר מסרו את תגובתם לכתב האישום. עורכי הדין תמיר קלדרון ורמי זועבי, המייצגים את הנאשם איימן אנטילי וחברת "לייגר", טענו כי בסיס החשדות רעוע, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הכלכלי, והדגישו כי הפעילות העסקית של מרשם נעשתה מול לקוחות מוסדיים ומובילים במשק. עורך דין חיים לוי, המייצג את אוסמה זיתונה, בנו, אחותו ויתר החברות המרכזיות, טען כי התיק "החל בחקירת חשדות בעבירות סחיטה ופרוטקשן וכל שנותר ממנו לעת עתה, היא טענה חסרת בסיס לניכוי חשבוניות כוזבות", והביע צער על "השיהוי הרב" בהגשת כתבי האישום. ההגנה משוכנעת כי ליבון המחלוקות בבית המשפט יתמוך במסקנה לפיה פעילות מרשיהם הייתה חוקית ולגיטימית. המאבק המשפטי הצפוי בבית המשפט המחוזי יהיה מורכב ביותר, וצפוי לערער את עקרונות האכיפה הכלכלית כנגד הונאות בסדר גודל כזה.
