קבוצת אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית מרעננה סיימו השבוע סימסטר חווייתי במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
בסוף השבוע התקיים אירוע סיום וחלוקת תעודות במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, אך הפעם ההתרגשות היתה כפולה – הבוגרים, אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ממרכז היום ברעננה, סיימו סימסטר חווייתי במסגרת שיתוף פעולה בין עמותת אלווין ישראל והמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, במסגרת התכנית להכשרת מטפלים ושיקום באמצעות תנועה ואומנויות בהנהלת ד"ר היילי רוזנבלום. מטרת הקורס – מתן הזדמנות לאנשים עם מוגבלות לחוות את חוויית האקדמיה, לצד מפגשים וחווייה לימודית עם סטודנטים מן המניין. מרגלית פילר, מנכ"לית אלווין ישראל: "הרווח הוא כפול, לצד החווייה עצמה מדובר בתהליך של הסרת חסמים ודעות קדומות כלפי אוכלוסיה מיוחדת זו."
הקורס הינו פרי שיתוף פעולה בין עמותת אלווין ישראל ובית הספר ללימודי תעודה והשתלמויות של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. במסגרת הקורס השתתפו 10 מקבלי שירות ממרכז היום של אלווין ברעננה, להם מוגבלות קוגניטיבית בינונית-קשה. מקבלי השירות הגיעו ללמידה משותפת עם סטודנטיות מן המניין, במסגרת סמינריון קליני בשם "רגשות כגשר לחיים" להבעה עצמית באמצעות תנועה ואמנויות כחלק מההכשרה המעשית בתכנית התלת-שנתית להכשרת מטפלים ושיקום באמצעות תנועה ואומנויות.
ד"ר היילי רוזנבלום, ראש התוכנית: "תכנית ההכשרה מפתחת אצל הסטודנטים את הראיה ההוליסטית, תוך התמקדות באיתור וגילוי יכולות-על של האדם עם או בלי מוגבלות. אני רוצה להודות לאלווין ישראל ולד"ר מיכאל אשכנזי, מנהל בית הספר ללימודי תעודה והשתלמויות במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, שאיפשרו לתוכנית לצאת לפועל."
מרגלית פילר, מנכ"לית אלווין ישראל: "ייחודה של התוכנית בלמידה המשותפת במסלול בו לומדים זה לצד זו סטודנטים וסטודנטיות עם וללא מוגבלות. מקבלי השירות של אלווין נמצאים בעמדה שוויונית, המפגש המשותף מאפשר לכולם למידה, הוא מחזק, מעצים ומשמעותי לכל המעורבים בפרויקט. הכניסה לשערי המרכז האקדמי מרגשת בכל פעם מחדש, מקבלי השירות נהנים מאווירה סטודנטיאלית ומתחושת שייכות וקבלה."
מירי, מקבלת שירות השתתפה בקורס, מספרת: "היה לי כיף מאוד. נהניתי להכיר אנשים חדשים ולדבר איתם. קיבלו אותנו כמו אנשים רגילים. הפעילויות שעברנו היו מעניינות, הסטודנטים עזרו לי כשהיה לי קשה, הקשיבו לי, עודדו אותי להשתתף ופרגנו. בהתחלה חששתי לפגוש אותם, פחדתי שהם לא יקבלו אותנו, שמחתי לגלות שטעיתי."
"עלינו כחברה לתת לאנשים עם מוגבלות כלים להגשים את עצמם ואת חלומותיהם כאחד האדם," מסכמת פילר, "חוויית הקמפוס והלמידה המשותפת מהווה נדבח נוסף להסרת חסמים ודעות קדומות, ולצד הערך העצום למקבלי השירות הוא הופלך את הסטודנטים לשגרירי הסברה."
