בקרב בני 20 ומעלה
48% מבני 20 ומעלה רכשו דירה אי פעם בארץ, כ-2.7 מיליון איש. מרבית הרוכשים שיש דירה בבעלותם (58%) קנו את הדירה מאדם פרטי, כלומר יד שנייה; 32% קנו מקבלן, מחברת בנייה או מחברת שיכון ופיתוח.
מחצית (50%) מאלה שרכשו דירה אי פעם בארץ, רכשו אותה עד גיל 28.
20% מבני 20 ומעלה, 1.13 מיליון איש, רכשו דירה ב-10 השנים האחרונות. מקורות המימון העיקריים הם משכנתה (77%) וחסכונות (61%).
80% מהאוכלוסיה לא היו מוותרים על רכישת דירה, גם אם הייתה להם אפשרות לגור בשכירות ארוכת טווח.
ההעדפה השכיחה ביותר למגורים היא יישוב כפרי או קהילתי, 38% מעדיפים צורת יישוב זו. 34% היו רוצים להתגורר ביישוב עירוני גדול ו-26% מעדיפים להתגורר ביישוב עירוני קטן.
אלמלא הייתה להם מגבלה כספית כלשהי, 44% מבני 20 ומעלה היו רוצים לגור ביישוב שבו הם למעשה גרים, יהודים וערבים בשיעור דומה.
מרבית האוכלוסייה מרוצה מהתנאים באזור המגורים. 86% מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם, אך מרוצים פחות משירותי איסוף האשפה – 71%, מהניקיון – 57% וממצב הכבישים והמדרכות – 52%. יחד עם זאת, רבים מרוצים מהיחסים עם השכנים – 86%, ומהדירה שבה הם גרים – 87%. ל-51% אין מספיק מקומות חניה באזור המגורים.
מרבית האוכלוסייה אינה מוכנה להתגורר בשכנות לקטינים עוברי חוק בתהליך שיקום (61%), או בשכנות לאנשים בתהליך גמילה מסמים או מאלכוהול (69%). סובלנות רבה יותר ניכרת כלפי אנשים עם מוגבלות פיזית, שכלית או נפשית.
הסקר החברתי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה מאז 2002. הסקר מספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל ועל רווחתה בנושאי: דיור, רכב, בריאות, השכלה, שימוש במחשב, תעסוקה, נופש, קשר עם בני משפחה וחברים, חשיפה לעבריינות, פעילות התנדבותית, מצב כלכלי, תפישות, עמדות, שביעות רצון ואמון.
במסגרת הסקר החברתי 2019 רואיינו בביתם 7,575 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-7.5 מיליון איש בגיל זה. בין נושאי הסקר המיוחדים בשנה זו היה נושא הדיור.
רכישת דירה
כשני שלישים (68%) מהישראלים בני 20 ומעלה גרים בדירה בבעלות אחד מבני משק הבית.
לשלושה רבעים (74%) יש דירה בבעלותם, כולל אלה שגרים בשכירות.
48% מבני 20 ומעלה רכשו דירה אי פעם בארץ, כ-2.7 מיליון איש. מרבית הרוכשים שיש דירה בבעלותם (58%) קנו את הדירה מאדם פרטי, כלומר יד שניה; 32% קנו מקבלן, מחברת בנייה או מחברת שיכון ופיתוח.
מחצית (50%) מאלה שרכשו דירה אי פעם בארץ, רכשו אותה עד גיל 28, ומחצית רכשו בגיל 29 ומעלה.
רכשו דירה ב-10 השנים האחרונות (והדירה בבעלותם)
20% מבני 20 ומעלה, 1.13 מיליון איש, רכשו דירה ב-10 השנים האחרונות.
מקורות המימון העיקריים הם משכנתה (77%) וחסכונות (61%). בנוסף, עזרה מקרובים (כולל בני משפחה) (38%), מכירת נכס (30%), הלוואות (17%) וירושה (3.9%). מרבית ההלוואות (84%) הן מהבנק.
מבין הקונים דירה מקבלן (355.3 אלף איש), 17% קיבלו הטבות שאינן כספיות כגון שדרוג מטבח, מזגן, נקודת חשמל.
כוונה לרכוש דירה
5.5% מבני 20 ומעלה מתכוונים לרכוש דירה בשנה הקרובה – 6.8% מאלה שאין בעלותם דירה ו-4.0% מאלה שבבעלותם דירה. מטרת הרכישה היא בעיקר למגורים (80%), היתר מתכוונים לרכוש לצורכי השקעה.
מקורות המימון העתידיים לרכישה1 הם בעיקר משכנתה (74%) וחסכונות (56%).
העדפות בנושאי דיור
עמדות לגבי שכירות
בסקר הוצגה שאלה: אילו היתה לך אפשרות לגור בשכירות ארוכת טווח, האם היית מוותר על רכישת דירה? מרבית האוכלוסייה, 80%, השיבו בשלילה. 16% השיבו בחיוב (היתר לא ידעו להשיב).
מה יגרום לאנשים להעדיף מגורים בשכירות על פני מגורים בדירה בבעלותם? 11% מציינים חוזה לתקופה ארוכה, לפחות 5 שנים; 16% – דמי שכירות זולים ב-20% ממחיר השוק; 6.1% יעדיפו דירה מתוחזקת על ידי חברת ניהול; 77% – לא יעדיפו שכירות גם בתנאים לעיל, פשוט מעדיפים דירה בבעלותם.
באיזה סוג יישוב הישראלים היו רוצים להתגורר?
ההעדפה השכיחה ביותר היא יישוב כפרי או קהילתי, 38% מעדיפים צורת יישוב זו. 34% היו רוצים להתגורר ביישוב עירוני גדול ו-26% מעדיפים להתגורר ביישוב עירוני קטן.
אלמלא הייתה להם מגבלה כספית כלשהי, 44% מבני 20 ומעלה היו רוצים לגור ביישוב שבו הם למעשה גרים, יהודים וערבים בשיעור דומה. 44% נוספים היו רוצים להתגורר ביישוב אחר מיישוב מגוריהם.
מבין הערים הגדולות, שיעור המעדיפים להתגורר בעיר מגוריהם נע בין 75% בקרב תושבי תל אביב-יפו, ל-35% בקרב תושבי פתח תקווה שהיו רוצים לגור בה גם במצב של היעדר מגבלה כספית.
תרשים 1 – אחוז בני 20 ומעלה המעדיפים לגור ביישוב מגוריהם, לפי צורת יישוב, 2019
באיזה סוג דירה היו הישראלים רוצים להתגורר?
ההעדפה השכיחה ביותר היא בית בודד, 44%. דירת גן ודירה בבניין דירות בשיעור דומה – 19% ו-17%, בהתאמה. דירת גג (פנטהאוז) וקוטג' בעדיפות נמוכה יותר – 9.1%, 7.6%, בהתאמה.
תרשים 2 – בני 20 ומעלה לפי העדפות של סוגי דירות, אחוזים, 2019
מגורים לעת זיקנה
לעת זיקנה, במקרה שלא יוכלו לחיות לבד, מרבית מהאוכלוסייה – 77%, מעדיפים להמשיך לגור בביתם: 55% השיבו "בבית", 22% נוספים מעדיפים "בבית עם מטפל"; 16% מעדיפים לגור מחוץ לבית. 46% מאלה שמעדיפים לגור בבית עם מטפל או מחוץ לבית, היו רוצים להתגורר לעת זיקנה בדיור מוגן.
עמדות כלפי אזור המגורים
מרבית האוכלוסייה מרוצה מהתנאים שבאזור המגורים. 86% מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם, אך מרוצים פחות משירותי איסוף האשפה – 71%, מהניקיון – 57% וממצב הכבישים והמדרכות – 52%. יחד עם זאת, רבים מרוצים מהיחסים עם השכנים – 86%, ומהדירה שבה הם גרים – 87%.
תרשים 3 – בני 20 ומעלה לפי שביעות רצון מהתנאים באזור המגורים, 2019
41% מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור המגורים, 32% אינם מרוצים ו-26% נוספים אינם משתמשים כלל בתחבורה הציבורית.
41% מדווחים כי יש מספיק מקומות חניה באזור מגוריהם, ל-6% יש חניה פרטית ול-51% אין מספיק מקומות חניה.
78% מרגישים בטוחים ללכת לבד בחשיכה באזור מגוריהם, 41% 'בטוחים מאוד' ו-37% 'בטוחים'.
סובלנות כלפי אוכלוסיות מיוחדות
עד כמה הישראלים מוכנים להתגורר בשכנות לאוכלוסיות מיוחדות?
תופעה מוכרת בתחום הרווחה והשיקום בקהילה, היא התנגדות של תושבים להקמתו של מוסד ציבורי בסמוך לביתם, מחשש שהדבר יפגע בערך בתיהם ובאורח חייהם (NIMBY – Not In My Back Yard).
ממצאי הסקר מראים שהעמדות משתנות בהתאם לאוכלוסייה שעליה מדובר. מרבית האוכלוסייה, 85%, היו מוכנים להתגורר בשכנות לאנשים עם מוגבלות פיזית, 61% היו מוכנים 'במידה רבה'.
במקרים של מוגבלות שכלית או נפשית נצפית פחות סובלנות: 76% היו מוכנים להתגורר בשכנות לאנשים עם אוטיזם; 72% – בשכנות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; 59% – בשכנות לנפגעי נפש.
מרבית האוכלוסייה אינה מוכנה להתגורר ליד אוכלוסייה עם התנהגויות לא לגיטימיות בעברה: 61% אינם מוכנים לגור בשכנות לקטינים עוברי חוק בתהליך שיקום; 69% אינם מוכנים לגור בשכנות לאנשים בתהליך גמילה מסמים או מאלכוהול (69%).
תרשים 4 – באיזו מידה היו מוכנים בני 20 ומעלה להתגורר בשכנות לאוכלוסיות מיוחדות, אחוזים, 2019
לדף הסקר החברתי באתר הלמ"ס
לשאלון הסקר החברתי 2019
למחולל הלוחות של הסקר החברתי.
