מה מטריד נשים עם מוגבלות? האם יש חסמים ייחודיים לקבוצה זו? מה משותף לנשים עם מוגבלויות שונות כל כך? על שאלות אלו ניסינו להשיב בדוח המצורף
נשים עם מוגבלויות, בארץ כמו גם ברחבי העולם, נאלצות להתמודד עם "אפליה כפולה" אותה הן חוות בשל היותן נשים ובשל מוגבלותן, אפליה אשר באה לידי ביטוי בתחומי חיים שונים ורבים
המחקר מציג ראיונות עם 39 נשים, ומחקר אינטרנטי עליו השיבו 317 נשים: נשים ממגוון של מוגבלויות, גילאים, סטטוס משפחתי, דת ורמת דתיות. המחקר חושף הפרה חמורה של זכויות בסיסיות, כמו פגיעה בבטחון האישי, בבריאות, בזכות להורות.
הדו"ח נערך על ידי הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות באוניברסיטת בר-אילן, ארגון בזכות, וקרן משפחת רודרמן בשיתוף עם קרן קאהן, מתן ופרס בראשית. הדוח מבוסס על שני רכיבי מחקר: סקר השוואתי בקרב נשים וגברים עם מוגבלויות לגבי מידת השתלבותם בארבעה עשר תחומי חיים וריאיונות עומק שנערכו עם 32 נשים עם מוגבלויות.
דו"ח זה מסכם פרויקט מחקר בן כשנתיים המציג את אותה "אפליה כפולה" כפי שהיא באה לידי ביטוי בארבעה תחומי חיים עיקריים: בריאות, מיניות זוגיות ודימוי גוף, משפחה והורות, ופגיעוּת. נושאים אלה נבחרו בעקבות דיונים ארוכים שהתנהלו עם נשים עם מוגבלויות, ארגונים העוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלויות, וארגוני נשים, כנושאים בהם באה האפליה הכפולה לידי ביטוי באופן הבוטה והכואב ביותר. מהמחקר עלה, כי התופעה רלוונטית לכל אשה ואשה, ללא קשר לגיל, סוג מוגבלות או כל רקע אחר, ועם זאת – היא מתעצמת כאשר מדובר בנשים המתמודדות עם אפליה משולשת ומרובעת, מחמת לאום, גיל, או מצב כלכלי.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות נכתבה מתוך מודעות לאפליה הכפולה והיא מייחדת סעיף לנשים וקוראת להגנה עליהן ולהסרת החסמים המיוחדים העומדים בפניהן. אולם בפועל, לא מיושמת בישראל מדיניות מיוחדת המכירה בחסמים אלה. לפיכך, קורא הדו"ח להכיר בחסמים ולפעול ל"יישום רגיש מגדר" של האמנה, מתוך הקשבה לקולות ולקשיים העולים מהשטח.
מתוך רצון לערוך מחקר עומק משתף הכולל בתוכו את מגוון הקולות העוסקים כיום בתחום בישראל, כלל הפרויקט מחקר תיאורטי, ראיונות אישיים, סקר סטטיסטי ותובנות שעלו מתוך שלוש קבוצות נשים הפועלות מזה מספר שנים בתחום המוגבלות: קבוצת מנהיגות נשים הפועלת ב"בית איזי שפירא", קבוצה הפועלת ב"אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה", וקבוצת הנשים של עמותת "שאהד" הפועלת בטמרה. כמו כן, התבצע הפרויקט בשיתוף והתייעצות עם נשים עם מוגבלות, חוקרות אקדמיות, ארגוני זכויות אנשים עם מוגבלויות וארגוני נשים. בתהליך העבודה שאפנו לאגד את הידע המצטבר באמצעות ישיבות משותפות, קבוצות מיקוד, סקר אינטרנטי הבודק את החסמים העומדים בפני נשים עם מוגבלויות, עליו ענו 317 נשים, ו-39 ראיונות של נשים עם כל סוגי המוגבלויות, מתוך שאיפה לתת ביטוי למגוון של מוגבלויות, גילאים, סטטוס משפחתי, דת ורמת דתיות. במסגרת שיתוף ידע זה הותוו מטרות הפרויקט וגובשו החלטות בנוגע לפעולות עתידיות. התהליך המשתף שיקף בעינינו את הדרך הנשית-פמיניסטית להשגת ידע תיאורטי וידע מהשטח מהנשים עצמן, להקשיב לקולן ולהבין את שאיפותיהן ואת החסמים שהן נתקלות בהם.
רוצות דוגמה?
לפני מספר חודשים הגיעה לארגון בזכות פנייתה של א', אישה עם מוגבלות נפשית הנמצאת בהריון מתקדם. בגלל מוגבלותה, עובדי מערכת הרווחה לא חשבו שהיא תוכל לשמש כאם, והציעו לה להתחיל בהליכים לקראת הוצאת הילד מהבית למשפחת אומנה.
אבל א' הייתה נחושה לגדל את ילדה. היא ידעה, שמוגבלותה לא צריכה למנוע ממנה את הזכות לאימהות. בעזרת ארגון בזכות, נבנה לא' מערך תמיכה מותאם לצרכיה, שאיפשר לה להתאושש מהלידה ולגדל בנחת את התינוק החדש: היא עברה לדירת סמוכה להוסטל (דירת לווין) אשר נתן לה שעות של הדרכה, תמיכה וליווי מטעם הצוות. בנוסף, היא קיבלה מלשכת הרווחה המקומית שעות ליווי של סומכת למספר חודשים.
הזכות לאימהות של נשים רבות נשללת רק בגלל דעות קדומות בקרב אנשי מקצוע. המקרה של א' מוכיח, שסיוע מדויק משאיר את המשפחה שלמה, לטובת האם ובנה.
אז מה אנחנו מציעות?
בצד סיפורים אישיים, הדוח כולל המלצות לשינוי מדיניות. כך למשל אנו קוראות להנגיש מרפאות נשים לכל סוגי המוגבלויות; להכשיר צוותים רפואיים לעבוד עם נשים עם מוגבלות; לפעול לשינוי עמדות בקרב מורים, אנשי מקצוע ובני משפחה של ילדות ונערות עם מוגבלות, ליצירת סביבה תומכת, ולעידוד פתיחות וידע בתחום המיניות; לפתח שירותים לתמיכה בהורים עם מוגבלות; להנגיש מקלטים לנשים עם מוגבלות הסובלות מאלימות, ועוד.
רוצות/ים לדעת יותר? מוזמנים לקרוא את הדוח המלא. נשמח לשמוע הערותיכם/ן.
בשיתוף בזכות.
