אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות: "הרפורמה בחינוך המיוחד עלולה להוביל להדרתם החברתי של ילדים עם מוגבלות ולהשמתם בחינוך נפרד במקום לשילובם במסגרות החינוך הרגילות"
שילובם של ילדים עם מוגבלות הינו ערך בקידום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הנגזר בין היתר גם מאמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים להנגשת בתי הספר ולמתן הנגשה פרטנית לתלמידים המשולבים בבתי הספר על מנת להגביר את השילוב. כיום רק כ-60% מן הילדים עם מוגבלות משולבים במערכת החינוך, כ-20% לומדים בחינוך המיוחד וכ-20% לומדים בכיתות נפרדות במסגרות החינוך הרגילות. נושא השילוב עומד על סדר היום הציבורי ועל סדר היום של משרד החינוך עם זאת, רפורמה של משרד החינוך אשר עולה לדיון היום בכנסת עתידה לפגוע בשילובם של ילדים עם מוגבלות בישראל.
היום בשעה 12:00 יתקיים דיון בכנסת בהצעת חוק של משרד החינוך בנושא רפורמה בחוק החינוך המיוחד. החוק המוצע קובע שינוי במנגנון ההשמה של ילדים בחינוך הרגיל, החינוך המיוחד או החינוך המשולב. במצב כיום ההחלטה היכן ילמד הילד נקבעת על ידי ועדות שילוב בבית הספר וועדות השמה של הרשות המקומית. על פי הצעת החוק, ועדות אלה יאוחדו לוועדה אחת שתיקרא ועדת החינוך ותהיה כפופה למשרד החינוך. בנוסף, קובע החוק המוצע כי ההורים יהיו בעלי זכות הבחירה על מסגרת החינוך שבה ילמד הילד.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הציגה הסתייגות להצעת החוק הואיל והיא חוששת שרפורמה זו תפגע בחינוך המשולב של ילדים עם מוגבלות וזאת מן הסיבות הבאות:
מטרתו המוצהרת של החוק היא להסדיר את תהליך ההשמה במגמה להפחית את מספר הילדים המקבלים שירותי חינוך מיוחד. במקביל לתיקון החוק נערך המשרד גם לשינוי נהלים פנימיים שיצמצמו את קבוצות הילדים הזכאים לחינוך מיוחד. כתוצאה מכך 100,000 תלמידים עלולים לצאת מאחריות החינוך המיוחד והם לא יהיו זכאים לשירותים שניתנים במסגרתו. החשש הוא שתלמידים אלו יופנו לקבלת מענים מבתי הספר הרגילים. בתי הספר ייאלצו להתמודד באמצעות משאביהם הקיימים עם הצרכים של התלמידים עם המוגבלות. דהיינו, זכויותיהם של אותם תלמידים שעד היום הוקנו להם באמצעות חוק החינוך המיוחד, לא יינתנו מכיוון שלא יעוגנו בחקיקה. בצורה זו יימצאו עצמם תלמידים עם מוגבלויות כגון לקויות למידה חמורות, הפרעות התנהגות ועיכוב התפתחותי בפני מצב שבו הם אינם זכאים לתמיכות ולמענים שהם מקבלים כיום במסגרת חוק חינוך מיוחד.
בנוסף, המצב בפועל הוא שסל השירותים הניתן לילדים המשולבים בבתי ספר רגילים קטן משמעותית מזה הניתן לילדים הלומדים במסגרות חינוך המיוחד הנפרדות. מצב זה נשאר גם בהצעת החוק החדשה ועלולה להטות את בחירת ההורים כך שיעדיפו דווקא את החינוך המיוחד נפרד. פעמים רבות הורים מעדיפים לשים את הילד במקום שבו ניתנים יותר מענים (כגון יום לימודים ארוך, טיפולים רבים יותר וכדו') גם במקרים בהם הילד יכול היה ליהנות משילוב בחינוך רגיל. העברת ההחלטה לידי ההורים תוך קיבוע פער זה בחקיקה תביא לבחירה במסגרות החינוך המיוחד.
אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "היום תידון בכנסת רפורמה בחינוך המיוחד אשר עלולה להוביל להדרתם החברתי של ילדים עם מוגבלות, להשמתם בחינוך נפרד במקום לשילובם במסגרות החינוך הרגילות. לצערי, קיים חשש שבעקבות הצעת חוק זו ילדים עם מוגבלות שעד כה קיבלו שירותים במסגרת החינוך המיוחד יוצאו ממנה, וילדים אחרים אשר יכלו להשתלב במסגרות החינוך הרגילות תוך מתן התמיכות הנדרשות ימצאו עצמם במערכת החינוך המיוחד הנפרדת. במקום לפעול למימוש המלצות ועדת דורנר ולשילובם של ילדים עם מוגבלות במערכת החינוך הרגילה תוך מתן סל שירותים, מקדם משרד החינוך רפורמה אשר פוגעת בשילובם החברתי של ילדים עם מוגבלות וביצירת חברה שוויונית בישראל."
