נתוני משרד העבודה והרווחה לשנת 2016 לרגל היום הבינלאומי למודעות לאוטיזם שצוין ביום א', 02/04/2017: כ-80% מכלל האנשים עם אוטיזם – זכרים; שיעור גבוה של אנשים עם אוטיזם במחוז תל אביב והמרכז; ככל שדירוג האשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך עולה שיעור האנשים עם אוטיזם. השנה חל גידול של 51 מליון ש"ח בתקציב הדיור והקהילה, המסתכם בכ-300 מליון ש"ח וצפוי לעלות ב-51 מליון ש"ח נוספים גם ב-2018 לכ-350 מליון ש"ח; 17 מסגרות דיור חדשות והרחבת המענים בקהילה כבר בשנת 2017
בעשור האחרון חלה עלייה חדה במספר האנשים עם אוטיזם הרשומים במשרד העבודה והרווחה, מ-3,949 הרשומים בשנת 2007 ל-14,269 בשנת 2016, כך על פי נתוני הסקירה השנתית לשנת 2016 של אגף המחקר במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. שיעור האנשים הרשומים עם אוטיזם באוכלוסייה שולש בתוך עשור ועלה מ-5.5 לעשרת אלפים נפש בשנת 2007 ל- 16.9 לעשרת אלפים נפש, כאשר בשנה החולפת עלה השיעור ב-1.8 לעשרת אלפים נפש. קצב העלייה במספר הרשומים בשנים האחרונות עלה אף הוא, עם התמתנות קלה בעליה שנרשמה בשנה החולפת. כך, בשנת 2013 עלה מספר הרשומים ב-970, בשנת 2014 עלה מספרם ב-1,323, בשנת 2015 עלה מספרם בכ-2,074 ובשנת 2016 ב-1,739. העלייה מיוחסת גם לעלייה ביכולת האבחנה ובמודעות לאוטיזם, ומתועדת גם בארצות מפותחות אחרות. בארצות הברית, שכיחות האוטיזם אצל ילדים מוערכת בכמעט אחוז וחצי: כ-146 מקרים לעשרת אלפים נפש, לעומת ארבעה מקרים לעשרת אלפים נפש בשנות השישים של המאה העשרים, כך על פי ה-CDC האמריקאי.
בהתאם לגידול באוכלוסייה, בשנת 2017 הגדיל משרד העבודה והרווחה את תקציב דיור וקהילה לאנשים עם אוטיזם ב-51 מיליון, וצפוי להגדילו שוב ב-51 מיליון ₪ נוספים בשנת 2018, אז יסתכם התקציב בכ-350 מיליון ₪ בשנה. משנת 2016 עלה התקציב מ-180 מיליון ש״ח ל-350 מיליון שקלים. כמו כן בשנת 2016 הגדיל השר חיים כץ את מספר התקנים לעו"ס לשירות אנשים עם אוטיזם מ-7 ל-117 תקנים. במסגרת הגידול בתקציב ייפתחו בשנת 2017, 17 מסגרות דיור חדשות הצפויות לתת מענה לכ-400 ילדים, מתבגרים ובוגרים עם אוטיזם. המסגרות החדשות מהוות גידול של כ-30% במערך הדיור הקיים בקהילה המיועד לאנשים על הרצף האוטיסטי. המסגרות נותנות מענה לצרכיהם המגוונים של הדיירים, בין היתר בהקניית מיומנויות יסוד יומיומיות, טיפולים רגשיים, ופיתוח תעסוקתי, וזאת בהתאם לצרכיו, יכולותיו ושאיפותיו של כל דייר וכן רצונו ורצון משפחתו. במסגרת גידול התקציב בקהילה יורחבו מגוון המענים, כגון: מעונות יום שיקומיים, מועדוניות, נופשונים, קייטנות, תכניות לצעירים ועוד.
עוד עולה מנתוני משרד העבודה והרווחה כי כ-80% מכלל האנשים עם אוטיזם המוכרים למשרד הם זכרים. מתוך האנשים עם אוטיזם, 80% הם ילדים, בני נוער וצעירים בטווח הגילים 24-0. גם התפלגות זו מוסברת בעלייה שחלה עם השנים בהיקף אבחון התופעה והעובדה שרוב האבחונים נעשים לילדים. בכל הגילים, השיעורים נמוכים יותר בקרב נקבות מאשר בקרב זכרים.
כמו כן עולה מן הנתונים כי אף שחלה בשנת 2016 עלייה בשיעור האנשים הרשומים עם אוטיזם כל המחוזות בארץ, שיעור גבוה באופן יחסי נרשם במחוז תל אביב והמרכז- 20.6 לעשרת אלפים נפשות במחוז, ואילו שיעור נמוך יחסית נרשם במחוז חיפה והצפון – 12.6 לעשרת אלפים, ושיעורים בינוניים ודומים זה לזה במחוזות ירושלים – 15.8 לעשרת אלפים, ובאר שבע והדרום – 15.3 לעשרת אלפים. ייתכן כי ניתן לייחס ממצא זה למודעות גבוהה יותר לתסמונת האוטיזם ולחשיבות האבחון המוקדם שלה בקרב האוכלוסיות המתגוררות במרכז הארץ. אפשרות נוספת היא כי באזור תל אביב והמרכז קיימות אפשרויות אבחון רבות יותר מאשר במחוזות אחרים. כמו כן נמצא קשר ברור בין שיעור האנשים עם אוטיזם הרשומים במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, לבין השתייכות יישוב מגוריהם לאשכול החברתי-כלכלי: ככל שדירוג האשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך עולה שיעור האנשים עם אוטיזם מקרב כלל התושבים השייכים לאשכול זה. כך, שיעור האנשים עם אוטיזם הרשומים במשרד העבודה והרווחה ביישובי אשכול 9 גבוה פי שלושה משיעור זה ביישובי אשכול 1 (באשכול 10 בו מיעוט יישובים שיעור נמוך מאשכול 9). דפוס זה מלמד כי שיעור האנשים המאובחנים עם אוטיזם גבוה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מבוססות יותר מבחינה חברתית-כלכלית.
רקע נרחב על אוטיזם
אוטיזם הוא שם כולל לקשת של הפרעות נוירולוגיות-התפתחותיות המתבטאות בקשיי תפקוד ניכרים בשני תחומים: בתחום התקשורת והאינטראקציה החברתית; ובדפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם ותחומי עניין ופעילויות מצומצמים. המונח המקצועי המשמש לתיאור קשת הפרעות אלו הוא "הפרעה על ספקטרום האוטיזם" (ASD – Autism Spectrum Disorder).
ההפרעות יכולות להופיע על הרצף שבין הפרעות קלות לבין חמורות ביותר, וליצור פרופילים תפקודיים מגוונים. הקשיים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית הם נרחבים ועקביים, ובאים לידי ביטוי בשלושה תחומי עיקריים:
· קשיים בהדדיות חברתית-רגשית, כלומר ביכולת להיות באינטראקציה עם אחרים ולחלוק עמם תחושות ומחשבות: מקשיים בניהול שיחה (במקרים שבהם יש יכולת מילולית) עד חוסר יכולת ליזום אינטראקציה עם אחרים או להגיב לה.
· קשיים בתקשורת לא מילולית: מתיאום לקוי של התקשורת המילולית וזו הלא מילולית ובעיות בקשר עין ובשפת גוף עד העדר מוחלט של הבעות פנים ושל תקשורת לא מילולית כלשהי;
· קשיים בהבנה של יחסים חברתיים, ביצירתם ובשימורם: מקושי להתאים את ההתנהגות להקשרים חברתיים שונים וקושי ליצור חברויות ולקיימן לאורך זמן עד העדר עניין באחרים.
דפוסי ההתנהגות החוזרים על עצמם ותחומי העניין והפעילויות המצומצמים באים לידי ביטוי לפחות בשניים מתתי-התחומים:
· דיבור ותנועות החוזרים על עצמם או שימוש חוזר בחפצים, למשל, נפנופי ידיים, סידור חפצים בשורה, אקולליה (חזרה על מילים וביטויים שאחרים השמיעו);
· התנגדות לשינויים בסביבה המוכרת ובדפוסי התנהגות קבועים, היצמדות לרוטינות בהתנהגות ובדיבור
· תחומי עניין מצומצמים וקבועים שהם חריגים בעוצמתם ובמיקודם, כגון היקשרות יוצאת דופן לחפצים, התעסקות מוגזמת וחריגה בתחומי עניין מצומצמים מאוד;
· רגישות יתר או תת-רגישות לגירוי חושי, למשל, חוסר רגישות לכאב, רגישות יתר לצלילים או עניין חריג בריח ובטקסטורה של חפצים.
להבדיל מלקויות אחרות, לא ניתן לאבחן אוטיזם במהלך היריון או מיד לאחר הלידה, אלא רק בסביבות גיל שנה וחצי. אבחון בגיל מוקדם מאפשר התערבות מוקדמת אינטנסיבית ואפקטיבית. לעומת זאת, אבחון בגיל מאוחר יותר פוגע בסיכויי ההצלחה של התערבות אינטנסיבית בהתפתחות הפעוט.
עד שנת 1999, הטיפול באנשים עם אוטיזם בישראל היה באחריות משרד הבריאות. משנה זו, עברה האחריות על הטיפול החוץ-ביתי באנשים עם אוטיזם לידי השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. השירות אחראי לקביעת מדיניות המשרד ולפיתוח ומתן שירותים בקהילה ובמסגרות דיור לילדים, למתבגרים ולבוגרים המאובחנים על רצף האוטיזם (ASD). אנשים עם אוטיזם המוכרים בשירות זכאים לקבל מגוון שירותים מטעמו. בטיפול באנשים עם אוטיזם מעורבים גם משרדים אחרים: המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבאות לאנשים עם ASD; משרד הבריאות עורך אבחונים לקביעת קיום אוטיזם, מקציב מיטות אשפוז ומממן טיפולים לילדים מגיל שנה וחצי עד גיל בית הספר; קופות החולים מספקות טיפול פרה-רפואי לילדים עד גיל 18; משרד החינוך, באמצעות האגף לחינוך מיוחד, משלב ילדים בגילים 21-3 במסגרות חינוך מתאימות (משילוב יחידני במסגרות חינוך רגיל עד לימודים בבתי ספר כוללניים של החינוך המיוחד לילדים עם אוטיזם).
גרפים וטבלאות:
גרף 1: אנשים עם אוטיזם הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, 2016-2007 (במספרים מוחלטים ובשיעורם לעשרת אלפים)
אנשים עם אוטיזם הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים לפי גיל ומִגדר, לשנת 2016:
גיל
זכר
נקבה
סה"כ
אחוז הזכרים
1-0
35
19
54
65%
4-2
1,432
351
1,783
80%
9-5
2,883
612
3,495
82%
14-10
2,365
473
2,838
83%
24-15
2,669
604
3,273
82%
34-25
983
326
1,309
75%
44-35
502
286
788
64%
54-45
370
164
534
69%
64-55
108
39
147
73%
74-65
20
12
32
63%
75 +
8
8
16
50%
סה"כ
11,375
2,894
14,269
80%
שיעור לעשרת אלפים מכלל האוכלוסייה
27.1
6.8
16.9
אנשים עם אוטיזם הרשומים במשרד הרווחה לפי מחוז, 2016
(במספרים מוחלטים ובשיעורים לעשרת אלפים מכלל האוכלוסייה במחוז)
אנשים עם אוטיזם הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים לפי אשכול חברתי-כלכלי, 2016
(במספרים מוחלטים ובשיעורים לעשרת אלפים מכלל האוכלוסייה)
