הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), סיירה היום (א', 17/07/2016) במרכז הרפואי שיקומי רעות, ובמכון אגם הפועל בו.
הוועדה נחשפה למודל הייחודי של המכון, ולקשיים הכלכליים בהם הוא נמצא, בדיון שקיימה בסוף חודש יוני על הבעיה הארצית של מיעוט המסגרות לטיפול בהפרעות אכילה. כאשר נודע לוועדה על הטיפול המקיף שמציע המכון, ועל הגרעון שנוצר לו בשל הפער בין עלות הטיפול לתעריף משרד הבריאות, ביקשה הוועדה לקבוע בדחיפות סיור במקום, אשר התקיים היום, כאמור.
יו"ר הוועדה: "העדויות ששמעתי בדיון לא אפשרו לי להירדם באותו הלילה, ונשארו איתי מאז. הבנתי אז את הבעייתיות באופן בה מטפל, או לא מטפל, משרד הבריאות בנושא הפרעות אכילה, וזה מתחבר כמובן לכל נושא הרפורמה בבריאות הנפש, שאנחנו דחפנו לדחות את התחלתה כי היה ברור שהמערכת לא מוכנה לה. אנחנו פה כדי לראות איך אפשר לעזור לכם."
הוועדה פגשה בסיור נציגים מכל קשת התחומים הרפואיים, הטיפוליים והשיקומיים, שמציע המרכז הרפואי – רופאים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ותזונאים. כמו כן פגשה הוועדה מטופלת לשעבר של המכון, אשר סבלה מהפרעות אכילה וסיפרה את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה במרכז הרפואי, וכן ראתה את המתקנים השונים של בית החולים, ואף תערוכה של יצירות מטופלים לשעבר, אשר נוצרו במסגרת התהליך הטיפולי-שיקומי.
ד"ר דב אלבוקרק, מנהל המרכז הרפואי רעות: "המטופל ומשפחתו הם במרכז ההסתכלות ההוליסטית שלנו מבחינת הטיפול. כאשר מקום אחד מרכז בתוכו את כל הרופאים והמטפלים, ודואג שהם יתקשרו, רואים את ההשפעות החיוביות. יש לנו גם את יחידת רצף הטיפול הייחודית לנו – במהלך האשפוז אנו מאתרים מטופלים שתהיה להם בעיה לקיים את המלצות השחרור, ומלווים אותם כשלושה חודשים לאחר השחרור".
אמיר צנדקוביץ', מנהל מכון אגם: "הידע של הצוות מתאים לכל מיני מצבים – מפוסט-אשפוזי ועד למישהי שרק לומדת להודות שיש לה הפרעה. הטיפול שלנו הוא אינטנסיבי עם 5 מפגשים בשבוע – 2 דיאטנית, 2 מפגשי קבוצות ומפגש עם פסיכולוגית, וכן פסיכיאטר פעם בחודש".
ד"ר ראובן לביא, מנהל רפואי של מכון אגם: "המטופלות מבינות שה צריכות להיפטר מהמחלה, אבל היא משרתת אותן היטב. כמעט תמיד קיימת תחלואה נלווית של הפרעת אישיות או דיכאוניות, והטיפול אצלנו ארוך יותר כי לא נשחרר אותן אם החליפו את הפרעת האכילה בהתמכרות אחרת".
ד"ר אלבוקרק הסביר את הקשיים הכלכליים בהם נמצא המכון: "שיטת המנויים הנהוגה בתחום בריאות הנפש אומצה גם בתחום הפרעות האכילה. השיטה אינה נותנת מענה בשל התעריף שאינו מכסה את עלות הצוות הרב מקצועי הנדרש. בנוסף, לאור העובדה שהטיפול נמשך בממוצע כשנה, קיים קושי בחידוש המנוי על ידי הקופה וכתוצאה מכך המטופל עלול להיפגע כי התהליך ייפסק באמצע. הגרעון התפעולי של ביה"ח הוא כמיליון ₪ בהיקף הפעילות הנוכחי. כבית חולים ציבורי הנמצא בבעלות עמותה, אין לנו את האפשרות לספוג את הגרעון".
"בית החולים בחר לספק את אותם שירותים רפואיים שהם בפער לאומי בישראל בתחום השיקום, הגריאטריה, והפסיכיאטריה. שירותים אלה מאופיינים בכך שקיים בהם כשל שוק והם הפסדיים, ולכן אין מספיק מקומות שעוסקים בהם. משרד הבריאות תקצב בהערכת חסר את עלויות המפגש עם המטפל וכלל לא תיקצב את העבודה הרב-מקצועית – את ישיבות הצוות על כל מטופל למשל שהן הכרחיות למודל הטיפולי שלנו. הפתרון הוא תעריף ייחודי להפרעות אכילה או תמיכה ייעודית בשירות".
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, אמרה בסיכומו של היום: "ככל שאני עוסקת ולומדת יותר בנושאי בריאותן של נשים, אני מבינה כמה הבריאות הנפשית שלנו קשורה בבריאותנו הפיזית, ולהיפך. אני רוצה להודות לכם על האופן בו אתם מטפלים באנשים, עוזרים להם ורואים אותם. הרפואה הקונבנציונאלית תגיד להם פעמים רבות לעשות ניתוח ותעבור למטופל הבא, וטוב לראות שלא בכל מקום עושים זאת".
"שנה לאחר תחילת הרפורמה בבריאות הנפש, מתחילים לצוף אל פני השטח עוד ועוד קשיים, שייתכן והיה ניתן למנוע אותם מראש, אבל עכשיו שעלו, אני בטוח שהמשרד יתגייס לעזור לפתור את זה, עוד בתקציב הקרוב. אני והוועדה ודאי מגוייסים לכך ונעשה כל שביכולתנו."
