בדיון שהתקיים היום בוועדת המשנה לעניין הרפורמה בבריאות הנפש ועסק בחיסיון הטיפול במערך בריאות הנפש בצה"ל, אמרה ראש מערך בריאות הנפש בצה"ל, אל"מ ד"ר קרן גינת, כי הזמינות לנשק מהווה סיכון לאובדנות. "התרענו על כך מול גורמי הצבא, אבל הצבא מקבל החלטות תוך שקילת אלטרנטיבות". גינת אמרה את הדברים בתגובה לחשש שהביעה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בנוגע לריענון הנהלים על חובת חיילי צה"ל לשאת נשק ביציאתם הביתה.
עוד אמרה ד"ר גינת בדיון: "הצבא נותן טיפול נפשי לפי 3 יותר חיילים מאשר לפני עשור. מספר הלוחמים בצה"ל הנמצאים בטיפול פסיכותרפויטי הוא ארבע ספרתי. זה יכול להיות גם טייס". ד"ר גדי לובין מההסתדרות הרפואית, לשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל: "זה יכול להיות גם אלוף". ד"ר גינת: "יש גם טייסים שנוטלים SSRI(תרופות נוגדות דיכאון, א"מ)". גינת ציינה כי השנה עלה ב-25% שיעור המתנדבים לצה"ל מסיבה נפשית. "אנחנו תופרים להם חליפה מוגנת. בשנת 2015 שחררנו משירות צבאי הרבה פחות מועמדים לשירות מאשר בשנת 2014. טרם סיימנו לחקור את הסיבה, אבל אני בתחושה שהאינפורמציה שאנחנו מקבלים מקופות החולים במסגרת הרפורמה לבריאות הנפש עוזרת לנו להיות יותר בטוחים, אפילו יותר מאשר לגבי מועמד לשירות ביטחון שכלל לא היה בטיפול, כי אנחנו יודעים שמישהו עקב אחרי המטופל ושיש תוצאות חיוביות לטיפול והוא מקבל מעין תעודת הכשר. יש מקרים בודדים של אינפורמציה שמגיעה אלינו ומצביעה על מסוכנות שאותו מועמד יהיה במקצוע צבאי כלשהו, אבל זה לטובתו".
ד"ר גינת הדגישה כי תיק בריאות הנפש של חיילים אינו חשוף לרופאים ולחובשים, למעט הטיפול התרופתי שהם נוטלים וכן בפני רופא היושב בוועדה רפואית. כמו כן, ציינה כי עם שחרורו של החייל, לא מועבר מידע לקופות החולים לגבי טיפולים נפשיים שעבר, אלא רק כשקיימת מסוכנות לעצמו או לסביבה ודרוש המשך טיפול.
ד"ר לובין קרא לבטל את הדיווח של קופות החולים לצבא בכל הנוגע לטיפולים פסיכולוגיים שעבר מועמד לשירות ביטחון. "יותר ויותר ילדים ונערים נמנעים מקבלת סיוע, בשל הדיווח לצבא. במערכת הצבאית עצמה יודעים מספיק טוב לאתר מצוקה נפשית ולטפל בה". רכז תחום מדיניות בעמותה לשילוב מתמודדים בהעצמה בבריאות הנפש, אבי אורן, הוסיף: "אני חושש שבשל אי שמירת סודיות נערים לא ילכו לטיפול, יגיעו במצב בעייתי לצבא ואתם לא תדעו מזה". ד"ר גינת בתגובה: "זה באמת נורא מסוכן. נתקלתי ב-4 מקרי אובדנות של חיילים שהסתירו פסיכופתולוגיה מז'ורית". גינת הסבירה כי גורמי הצבא לא יודעים כלל על טיפולים נפשיים שעבר מועמד לשירות, אלא אם רופאו האישי מציין אותם בטופס הצהרה ללשכת הגיוס, המידע מגיע לקב"ן והקב"ן רושם זאת.
יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן, ציינה כי היא חוששת כי תיווצר הבחנה בין בעלי אמצעים, שבשל החשש מתיעוד ישלחו את ילדיהם לטיפולים נפשיים פרטיים בהם אין חובת דיווח, לבין אלה שבשל מחסור בכסף יפנו לקופות חולים וייתכן שהמידע שיצטבר בתיקם יועבר בסופו של דבר לגורמים בצה"ל.
