מנצח – מיכאל שני
יעלה אביטל- סופראן, דורון פלורנטין – טנור,
גיא פלץ – בס, ז'נבייב בלנשאר – חליל
המקהלה הקאמרית תל אביב בניצוחו של מיכאל שני
תזמורת בארוקדה מאחדת קבוצת מוזיקאים מתחום המוזיקה העתיקה המבצעת רפרטואר תזמורתי ואופראי מהבארוק. לקראת חגי החורף תקיים התזמורת קונצרט של מוזיקה ליטורגית (שירים דתיים) אהובה מתקופת הבארוק. קונצרט חג מולד יכלול את יצירותיהם החגיגיות של פרסל, קורלי ובאך בהשתתפות המקהלה הקאמרית ת"א בניצוחו של מיכאל שני ובהשתתפות סולנים.
היצירות:
פרסל – מזמור לחג המולד
באך – סויטה תזמורתית מס' 2
קורלי – קונצ'רטו גרוסו לחג המולד
באך – קנטטה מס' 4 מתוך אורטוריה לחג המולד
זלנקה- מגניפיקט
מוזיאון ת"א, כנסיית קרית יערים באבו גוש ואודיטורים וייל נגישים לנכים
שבת , 19/12/2015, 12:00, כנסיית קריית יערים אבו גוש
מחיר כרטיס בודד – 125 ₪
לרכישת כרטיסים: 09-8851521 ,בימות – 6226*
יום ד' 23/12/2015 , 20:30, מוזיאון תל אביב
מחיר כרטיס בודד – 140 / 120 ₪
לרכישת כרטיסים: 03-6077070, 03-6077020
יום ה', 24/12/2015, 20:30 כפר שמריהו אודיטוריום וייל
מחיר כרטיס בודד – 125 ₪ (110 ₪ לזכאי הנחה)
לרכישת כרטיסים: 09-9569430
יום ו', 26/12/2015, פסטיבל חג החגים חיפה
מחיר כרטיס בודד – 125 ₪
לרכישת כרטיסים: 04-8363804
מוזיקה צועדת יד ביד עם חגיגות חג המולד החל מראשיתן. עוד בעת העתיקה ידוע על מזמורים חד-קוליים שהושרו בחג. בימי הביניים התפתח רפרטואר עצום של שירי-חג בכל העולם הנוצרי. באנגליה למשל נוצרו מזמורי ה"קארול" (carols), כמחרוזת של ריקודים ושירי כנסיה, אשר התפשטו בהמשך לכל אירופה המערבית.
בנוסף למזמורי הכנסייה הפופולאריים נוצרה מסורת של הלחנה לחגיגות חג המולד, ולמרבית המלחינים הגדולים באירופה ישנן יצירות המוקדשות לחג המולד. באופן מסורתי, מוזיקה זו כוללת מאפיינים מוזיקליים ייחודיים לחג, כגון פרקים פסטורליים המסמלים את לידתו של ישו באורווה, פרקים חגיגיים עם כלי נשיפה ממתכת, וחיקוי מוזיקלי של פעמוני הכנסיה הקוראים למאמינים לבוא לחגיגות.
זלנקה – מגניפיקט ברה מז'ור
יאן דיסמאס זלנקה הוא אחד ממלחיני הבארוק הגדולים שנשכחו כמעט לחלוטין, עד שהתגלו מחדש במהלך המאה ה-20. זלנקה, מלחין מבוהמיה, היה במהלך חייו אדם ומוזיקאי לא קונבנציונלי. הוא מעולם לא הרשה שיעשו פורטרט שלו, ולכן פניו אינם ידועים לנו. ככל הידוע לנו, הוא מעולם לא היה נשוי או בקשר רומנטי, והיה לו רק תלמיד אחד – המלחין קוואנץ. לאחרים שרצו ללמוד אצלו הוא סירב.
גם היקף היצירה הגדול שלו מאופיין כמאוד "לא שגרתי": פראזות מוזיקליות לא סדירות באורכן, מעברים הרמוניים ומלודיים חריפים ומפתיעים, אמצעים קצביים מיוחדים הכוללים סינקופות רבות, שינויים דינמיים תכופים וקונטרסטיים, וירטואוזיות ברמה גבוהה וציטוטים משירי עם בוהמיים.
עם זאת, ולמרות המוזרויות של זלנקה, הוא היה מלחין מוערך בתקופתו, והיצירות שלו הוכרו ובוצעו בטווח גיאוגרפי גדול. אפילו יוהאן סבסטיאן באך הכיר את היצירות של זלנקה, ואף ביקש מבנו, וילהלם פרידמן, לכתוב עותק של המגניפיקט, אותו אנו מבצעים בקונצרט זה.
באך – סויטה תזמורתית מס' 2
ז'אנר הסויטות התזמורתיות היה פופולרי מאוד בגרמניה של המאה ה-18. מדובר בפתיחה תזמורתית שלאחריה סדרה של ריקודי חצר. לטלמן לבדו יש מעל 130 יצירות כאלה, ויש משהו מפתיע שדווקא באך כתב כל-כך מעט בז'אנר זה.
ארבע הסויטות התזמורתיות של באך לא נקראו כך על-ידי המחבר, אלא זכו לשם "אוברטורה" – פתיחה, על שם הפרק הפותח את היצירות. במקור ארבע הסויטות לא התפרסמו כאוסף אחד, אלא קובצו לאחר מותו של באך, כשכל אחת מארבע היצירות נכתבה בתקופה אחרת ונובעת מכתב יד אחר.
הסויטה השניה היא למעשה יצירת סולו לחליל בליווי התזמורת. הפתיחה המרשימה מובילה לרצף ריקודים, שבסופם ה"בדינרי" המפורסם, שהפך לאחד ההדרנים הנפוצים ביותר לחלילנים. בדינרי הוא למעשה סוג של בדיחה, או כפי שהיו מכנים פרק כזה מאה שנה מאוחר יותר – סקרצו.
פרסל – מזמור לחג המולד
המלחין הבריטי הנרי פרסל מוכר בעיקר בזכות כתיבתו לתיאטרון ולאופרה, אולם בשנות חייו הקצרים הספיק פרסל גם להלחין מוזיקה רבה לכנסיה האנגלית: מזמורים, המנונים, שירי קודש ומוזיקה ליתורגית לטקסי הכנסיה.
המזמור היחיד שכתב פרסל לחג המולד הוא "אל תפחדו, כי הנני מבשר לכם שמחה גדולה", שנכתב בשנת 1687 עבור הקפלה המלכותית (Chapel Royal), והפך במהרה ליצירה פופולרית למקהלות. ידוע שעותקים של היצירה הגיעו לספריות שונות ברחבי בריטניה עוד בימיו של פרסל.
היצירה לאורכה מנהלת שיח-משולש חינני בין תזמורת כלי הקשת, הסולנים והמקהלה. לשיאו מגיע תלת-שיח זה בסופה של היצירה – בה הסולנים שרים: "הללויה", והמקהלה עונה: "תהילה לאל במרומים!".
קורלי – קונצ'רטו גרוסו לחג המולד
אצל המלחין והכנר ארכנג'לו קורלי מדהים היחס ההפוך שבין היקף יצירותיו לבין חשיבותו והשפעתו של המלחין. קורלי פרסם בסך-הכל ששה אופוסים – ארבעה קבצי טריו-סונטות, קובץ של סונטות סולו, וקובץ של קונצ'רטי גרוסי. למרות הרפרטואר הצנוע יחסית שנמצא בידינו, קורלי הוא אחד המלחינים המשפיעים ביותר על התפתחות הז'אנרים של הסונטות והקונצ'רטי, על ביסוס הכינור ככלי מרכזי בתזמורת, על ביסוס מסורת של כנרים סולנים ותלמידיהם (עד היום ישנם כנרים עם אילן יוחסין שמגיע עד קורלי!), ואף להתפתחות ההרמוניה הפונקציונלית שהינה הבסיס לתיאוריה המוזיקלית עד לימינו.
קונצ'רטו גרוסו אופוס 6 מס' 8 זכה לכותרת "נועד לליל חג המולד", והוזמן על-ידי הפטרון הגדול של המוזיקה ברומא – קרדינל אוטובוני. היצירה כוללת שינויים תכופים של טמפי ושל סוגי אופי שונים, ובסיומה מופיעה פסטורלה רגועה, המסמלת לפי המסורת הנוצרית את המולד של ישו באבוס אשר באורווה.
באך – אורטוריה לחג המולד קנטטה 4
האורטוריה של באך לחג המולד נכתבה בלייפציג בשנת 1734, ונועדה לביצוע בכנסייה בתקופת חג המולד. היצירה שואבת את מקורותיה המוזיקליים משלוש קנטטות חילוניות וקנטטה כנסייתית.
האורטוריה בנויה מששה חלקים, המכונים קנטטות, כשכל אחד מהן מיועדת לביצוע באחד מהימים המרכזיים של תקופת חג-המולד.
הקנטטה הרביעית, אותה אנו מבצעים, נועדה לביצוע בראש השנה האזרחית, והנושא שלה הוא ברית המילה של ישו וההכרזה על שמו. בהתאם לנושא, הקנטטה מתוזמרת באופן חגיגי, וכוללת בנוסף למיתרים צמד קרנות וצמד אבובים.
לקריאת המגזין המלא
