הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה ישיבה בנושא מניעה וטיפול בסרטן השד, לרגל חודש המודעות לסרטן השד
בפתח הישיבה אמרה יו"ר הוועדה, חה"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "זה אחד הנושאים שחשובים לנו, ונכון לקיים את הדיון לא רק כדי לקבל נתונים אלא כדי לחשוב ביחד איך אנחנו כמחוקקים יכולים לתרום לחשיפת הנושא, למודעות, לקידום המלחמה בסרטן בכלל וסרטן השד הפרט. יכול מאוד להיות שלכל אחד מאיתנו יש נגיעה אישית לנושא, והנושא הזה חשוב לי כללית ואישית, כי כבר איבדתי נשים מאוד יקרות למחלה הזו, ואעשה את הכל כדי לקדם את המניעה ואת מתן הטיפול הכי טוב".
קראתי ועיינתי בחומרים", המשיכה יו"ר הוועדה, "ונכון שאנחנו בירידה בתמותה, ונכון שיש הצלחות בטיפול, אבל אנחנו עדיין במקום שיש הרבה מה לשפר. התמותה של נשים ערביות עדיין גבוהה מזו של נשים יהודיות ואני יודעת שיגידו שזה בגלל גילוי מוקדם, אבל אני רוצה שנשפר את זה".
ד"ר ברברה סילברמן, מנהלת הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות, סקרה את הנתונים הקיימים בידי המשרד על האספקטים השונים של המאבק בסרטן השד.
גב' יעל שפירא, מנכ"לית עמותת "אחת מתשע": "מידי שנה כ- 1000 נשים מתחת לגיל 50 מאובחנות בסרטן השד. על משרד הבריאות לקחת אחריות ולהסדיר בדחיפות מדיניות ברורה לגילוי מוקדם של סרטן השד לאוכלוסייה זו. עד לגיבוש ההנחיות בנידון, אנו פונות לכל אישה מעל גיל 30 להיבדק על ידי כירורג שד ולקחת אחריות על גופה וקוראת לקופות החולים להרים את הכפפה ולדאוג לזמינות תורים ראויה אצל כירורגי השד עבור נשים מתחת לגיל 50. במקביל אנחנו קוראות למשרד הבריאות לקדם ולממן סדנאות להעלאת המודעות למחלה במקומות עבודה במגזר הציבורי והפרטי ובכל מסגרת אפשרית".
במהלך הדיון עלתה טענה כנגד רופאי משפחה, אשר רבים מהם לא יישלחו חולה עם סיפור של סרטן במשפחה לבדיקת MRI מקדימה, על מנת לזהות אפשרות של סרטן.
חה"כ לשעבר, ד"ר עפו אגבאריה, אשר הינו חבר בוועדת סל התרופות, אמר בהקשר זה: "הרופאים לא מעיזים לשלוח לבדיקות, כי לא יאשרו להם, ומי ששולח ליותר בדיקות הוא מאבד מתוך הניקוד שלו בתוך הקופה – ניקוד שניתן לרופאי משפחה בתוך קופות חולים".
חה"כ ד"ר עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת) וכן נציגים מקופות החולים התנגדו לטענות ולעצם קיומו של ניקוד לרופאי משפחה. יו"ר הוועדה, אשר ראתה את אפשרות קיומו של ניקוד שכזה, אשר גורם לרופאים לא לתת טיפול מונע מיטבי בחומרה רבה, אמרה כי תבדוק את הנושא לעומקו.
פרופסור ג'מאל זידאן, מנהל היחידה האונקולוגית בביה"ח זיו :"לפי מספר מחקרים, מספר החולות בסרטן שד באוכלוסייה הערבית הוא יותר גבוהה מאשר באוכלוסייה היהודית. לממוגרפיה יש מגבלות של 70-80% אחוזי דיוק מתחת לגיל 50 לעומת 90% מעל גיל חמישים. החולות האלה באות אלינו בשלב מאוחר של המחלה ויש בעיה לטפל בהן ורצוי לגלות את זה מוקדם. אם הייתי מגלה 70% – 75% מאותה אוכלוסייה ערבית, בגילאים שבין 40-50, בשלב מוקדם של המחלה, הייתי שמח למרות כול הבעיות האחרות".
בהמשך שאלה יו"ר הוועדה לגבי רשימה מסודרת של נהלים שעל פיהם רופאי המשפחה צריכים לפעול כאשר יש חשש לסרטן בעקבות סיפור משפחתי של סרטן אצל המטופל, וכאשר נענתה כי כול מקרה לגופו חייב להיות מטופל אצל רופא המשפחה וכי אין רשימה של מהלכים שאמורים להיעשות, אמרה יו"ר הוועדה:" מה זאת אומרת כל מקרה לגופו?! אתם אומרים פה באופן ברור כי אחרי כל השנים אנחנו עדיין במצב שרופא המשפחה יכול לפסוח על מה שכביכול הוא מחונך אליו! לא צריך להסתמך על זיכון מהלימודים אלא שלרופא יהיה משהו שמחייב אותו, במקרים מסוימים, לעשות צעדים ספציפיים, ואז לומר לחולה את סיכום כל הבדיקות והצעדים ומה התוצאה!"
בהמשך הדיון חשפה יו"ר הוועדה את המקרה האישי שלה: "אני משתפת במשהו שלא שיתפתי בעבר. במקריות התגלו אצלי ב-2006 תאים סרטניים בצוואר רחם ועברתי ניתוח. היום אני חרדה בכול פעם שאני צריכה לעשות בדיקות, אך אני שמחה שאני חיה, נושמת ומגדלת את הבנות שלי. יכולות להיות בדיקות מיותרות אשר מביאות חרדות ולחצים, אבל אני חושבת שעדיף לגלות מוקדם ולהיות בטוחים שהמחלה לא קיימת, מאשר לחיות בשאננות עד שנגלה את המחלה".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "דיברנו על מניעה וגילוי מוקדם, אך לא על מה קורה עם אישה שכבר בתוך המחלה. על הבירוקרטיה, על המחסור בתמיכה, ועל סל התרופות והתרופות המאוד יקרות שנשים בלי ביטוח משלים לא יכולות להשיג. יש לי חברות שצריכות לשלם עד 20 אלף ₪ בחודש לתרופה".
"כמי שליוותה חולי סרטן במשפחה, והיה לה חסר קבוצת תמיכה לחולה ולמשפחה – זה חייב להיות חלק מסל השירותים הבריאותיים שניתנים ולא להסתמך על פעילות עמותה זו או אחרת. זו בריאות נפש".
"אני הייתי רוצה לעבוד מול משרד הבריאות לקדם וועדה מיוחדת שתבדוק את נושא הבדיקות מגיל 35, ועם היבטים לקבוצות בסיכון גבוה. כמו כן, אני ארצה לעבוד מול משרד הבריאות ומול קופות החולים, לעשות רגולציה גם לרופאי משפחה – ולא רק להסתמך על כך שרופאי משפחה עוברים השתלמויות והכשרות – כדי לוודא שהם עושים כל מה שמתחייב מהם כאשר מולם יש אישה עם סיפור משפחתי ושאר קבוצות סיכון", סיכמה יו"ר הוועדה.
לקריאת המגזין המלא
