ארז ביטון בן ה73, עובד סוציאלי בעל עיוורון וחתן פרס ישראל לספרות ולשירה עברית לשנת תשע"ה, לווה על ידי השירות לעיוור במשרד הרווחה
ביטון בן ה-73 נולד באלג'יריה, וב-1949 עלה עם הוריו לישראל והתמקמו במעברת רעננה. לאחר כמה שנים עבר עם משפחתו ללוד.
בגיל 11 פתח ביטון תיבה שמצא ברחוב, מתוך מחשבה שיש בה אוצר, אך היא הכילה פצצה שהתפוצצה על פניו, גרמה לו לעיוורון ולקטיעת ידו השמאלית.
מסלול חייו של ביטון השתנה אך הוא לא נתן לעיוורון לעצור אותו. הוא סיים תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ותואר שני בפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר אילן.
בשנות השישים עבד כעובד סוציאלי באשקלון, תפקיד שאותו מילא גם באור יהודה ולאחר מכן בבית החולים לפגועי נפש ברמת גן.
ביטון משמש גם יו"ר המרכז הים תיכוני לתרבות, יו"ר אגודת הסופרים וחבר מועצה בארגון נפגעי פעולות האיבה.
ביום העצמאות ה-40 לישראל הוא השיא משואה, ובשנה שעברה זכה בפרס מפעל חיים על שם יהודה עמיחי לשירה עברית ובפרס ביאליק לשירה ולמפעל חיים.
הוא הוציא חמישה ספרים: מנחה מרוקאית (1976), ספר הנענע (1979), ציפור בן יבשות (1990), תמביסרת: ציפור מרוקאית (2009) ונופים חבושי עיניים (2013).
על החלטתה להעניק למשורר את הכבוד, כתבה ועדת הפרס על היותו של ביטון "מקור השראה בולט במסורת השירה הישראלית. חמשת ספרי השירה שפרסם, מ'מנחה מרוקאית' עד 'נופים חבושי עיניים' הם מופת של התמודדות אמיצה, רגישה ומעמיקה עם טווח רחב של חוויות אישיות וקיבוציות, שבמרכזן כאבי ההגירה, חבלי ההשתרשות בארץ וכינונה מחדש של הזהות המזרחית כחלק בלתי נפרד מהדיוקן הישראלי הכולל".
פרס ישראל הוענק בטקס המרכזי ביום העצמאות, ביום ה' 23/04/2015 בבנייני האומה בירושלים.
לקריאת המגזין המלא
