מצב חרום, אזעקות וחופש גדול זהו תמהיל קשה לעיכול.
הורים עומדים בפני מציאות שהיא ראשית לכל מסוכנת, ובנוסף הם נדרשים לשנות תוכניות, להפר "הבטחות" לבילוי לילדים שלהם, ולנסות להסביר שזו מציאות לא צפויה ולא מתוכננת שנכפתה על כולנו ושאפילו הם "הגדולים" לא יכולים לשנות אותה כרגע.
גם להורים לא ברור מה יהיה אבל הם כן יודעים שעליהם לגייס את עצמם לעזור, לתמוך ולהגן על הילדים שלהם, במצב זה.
יצחק הירשברג
הדברים מורכבים הרבה יותר כשיש במשפחה ילדים עם נכות התפתחותית. הקשיים הם ברמה הפיזית וגם ברמה הרגשית. לפעמים יש לילדים כאלו קושי להתנועע ממקום למקום במהירות, לפעמים קשה להם יותר להבין בכלל מה קורה והרבה פעמים גם קושי לתקשר. אבל הילדים הללו תמיד מרגישים וקולטים את המתח שבסביבתם ובוודאי את שיבוש היומיום שלהם.
מה כן ניתן לעשות אם הילדים עם המוגבלות בבית:
להפוך את המקום המוגן למקום נעים ואטרקטיבי שיש בו דברים מוכרים ואהובים על הילד.מקום שאפשר ונעים לשהות בו גם לא בחירום.
לשמור, כמה שניתן על שיגרה של הבית: ארוחות, סדר שינה, רחיצה וכו'. מצב חרום אין פירושו ויתור על התנהגות סבירה של מה מותר ומה אסור. דווקא עמידה על הדברים נוסכת יתר ביטחון לילד.
לתת לילדים מידע אמיתי אבל אך ורק לפי היכולת שלהם להבין אותו. כן ל"הודות" שדברים משתנים בימים אלו, שיש מתיחות, שיש דאגה. לא נכון לחשוף את הילדים יותר מידי לתיאורי הדברים בתקשורת.
אבל יחד עם זאת להעביר את המסר האמיתי, שיש לנו יכולת להתמודד עם המצב, ושאם נעשה מה שנדרש אנחנו שמורים ובטוחים.
ככול הניתן, טוב שהילדים יעשו דברים שיתנו להם תחושת יכולת והצלחה. למשל לשחק משחקים שונים וכדאי מאוד גם פעילות גופנית ותנועה.
מסר חשוב שהשינוי והשיבוש הוא זמני.
כאשר יש צורך לעבור ליישוב או מסגרת אחרת.
חשוב לצייד את הילד בדברים וחפצים שאהובים עליו.
לדאוג לתת לו גם במקום החדש, את המאכלים האהובים עליו, בגדים אהובים, לאפשר לו לצפות בתוכניות שהוא רגיל לצפות בהן, ולפעמים כדאי לתת לו כמה דברים אישיים של ההורה כדי שיהיו צמודים אליו.
לשמור על קשר רצוף וקבוע, של שיחות או ביקורים ככול הניתן.
חשוב לשים לב
אם מבחינים בסימנים חריגים בהתנהגות הילד/ה יש לפנות לייעוץ מקצועי.
לעיתים ניתן להבחין בתגובה מאוחרת, המופיעה לאחר שמקור הלחץ עבר. במקרים כאלו יש לגשת לייעוץ מקצועי בהקדם.
1
