כ-480 אלף יש יהיו זכאים לכך מהיום. גם אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיז, עיוור, ניצול שואה, נפגע פעולות איבה, מקבל גמלת סיעוד, ניידות וילד נכה – יהיו פטורים מעמידה בתור ♦ יו"ר ועדת העבודה והרווחה אפרת רייטן-מרום: חרי מבוי סתום של שנים הצלחנו לפתור את הסבך, ולהביא לפי שלושה זכאים, הרחבה משמעותית ודרמטית ♦ בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שיזמו וקידמו את תיקון תקנות ה"פטור מתור" ו"פטור מתשלום למלווה", אשר הוגש על ידי שר המשפטים, מברכים על אישור התקנות בוועד העבודה והרווחה בכנסת
וועדת העבודה והרווחה אישרה אתמול, יום ב' 24/01/2022, את התקנות החדשות, המרחיבות את הזכאים לפטור מעמידה בתור. לאחר 4 שנות דיונים ומבוי סתום, תכלול ההרחבה לראשונה גם ניצולי שואה, אסירי ציון, נפגעי איבה וילדים עם מוגבלויות, והורדת רף הזכאות לפטור מ-50% ל-40% נכות נפשית, שכלית או אוטיזם.
התיקון מרחיב את מעגל הזכאים לפטור מתור – כך שכעת, בנוסף לילדים ומבוגרים עם מוגבלות נפשית שכלית או אוטיזם, יקבלו את הזכות גם ילדים ומבוגרים עם מוגבלות פיסית שמקבלים גמלת שר"ם. נוסף על כך, התיקון מרחיב גם את קבוצת הזכאים לפטור מתשלום עבור מלווה של אדם עם מוגבלות במקרים שונים, כך שנכללים כעת ילדים עם מוגבלות מגיל 8. התקנות המתוקנות ייכנסו לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומן ב"רשומות", ותעודות המעידות על הזכאות יונפקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, הרשות לזכויות ניצולי שואה, ומשרד הרווחה (עבור בעלי תעודות עיוור הזכאים).
יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) אמרה, כי "נעשה נסיונות רבים בעבר לאזן בין הרצון להרחיב את הפטור מתור לאנשים עם מוגבלויות לבין צרכי הציבור הרחב. ואחרי מבוי סתום של שנים הצלחנו לפתור את הסבך, ולהביא לפי שלושה זכאים, הרחבה משמעותית מאוד ודרמטית. ההצעה כיום היא מאוזנת ומכניסה עוד כ-300 אלף איש, בנוסף ל-160 אלף איש שהיו בתקנות הקודמות. השינוי עלול לעורר קשיים במרחב הציבורי, ועלינו להיזהר לפעול ברגישות – תוך איסוף נתונים על היישום בשטח."
נועה בן שבת, היועצת המשפטית של הוועדה, סיפרה על עבודת-הכנה שנעשתה ע"י הנציבות לזכויות לאנשים עם מוגבלויות ומשרדי הרווחה והשוויון החברתי, תוך מיפוי צרכים, יכולות פיזיות והתמצאות, חשיפה לסיכונים ורגישות.
דן רשל, נציב לזכויות אנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, סיפר על איסוף נתונים מהשטח לגבי הצרכים וההשפעה של הפטור, יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) הזהיר כי פטור שכזה עלול להיות "חיבוק דב" לאלו הזקוקים לו באמת, מופיד מרעי (כחול לבן) הדגיש את חשיבות ההדרגתיות בהרחבת הפטור ואת המעקב אחר תוצאותיו, יצחק פינדרוס (יהדות התורה) קרא לנציבות לצאת במסע פרסום, ולקרוא לאזרחים "להיות בני אדם ולהעניק פטור כזה בתור", ואילו נירה שפק (יש עתיד) קראה לטפל גם בתקנות לאנשים עם מוגבלויות בשעת חירום.
עו"ד אילן שפירא, מנהל תחום אסדרה בדואר ישראל, הדגיש את הצורך לקבל מראש את דגמי וצורת התעודות המעניקות פטור שכזה – כדי לפרסמם לעובדים. יובל וגנר, יו"ר נגישות ישראל, קרא לכל הגופים עליהם מוטל ליישם פטור כזה לקבוע נהלים, וקרא לבעלי-הזכות להשתמש בה רק בעת הצורך. יעל וייס-ריינד, מנהלת עמותת "אופק לילדינו", הצביעה על הצורך להכללת מלווה לילד-עיוור.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לנשים עם מוגבלות: "בתום 'עבודת נמלים' מעמיקה ויסודית שנעשתה על ידי הנציבות בשותפות עם ועדת העבודה והרווחה, תוך התייעצות עם ארגונים, עמותות, אנשים גם מוגבלות וגורמי המקצוע במשרדים השונים, אנו שמחים ומתרגשים מאישור הרחבת התקנות. במציאות כיום, ההצעה שעברה היום היא, לדעתנו, הנכונה והמשקפת ביותר את הצורך. אנו מאמינים בלמידה מתמדת מהשטח, ונמשיך לעקוב ולהתאים את התקנות לשטח ולמציאות."
לשימושכם, להלן פירוט התיקון לתקנות נגישות שאושרו בכנסת, בשני הנושאים הבאים: "פטור מהמתנה בתור" ו"פטור מתשלום עבור מלווה":
בנוגע לחובה לתת שירות ללא המתנה בתור, נקבעו הוראות אלו:
1. קבוצת הזכאים תכלול בעקבות התיקון את מי שנמנה על אחת מההגדרות הבאות:
– אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם, שבשלה נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 40 אחוזים או יותר.
– ילד נכה כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי.
– או מי שזכאי לאחר מאלו:
– גמלת שר"ם
– קצבת סיעוד ברמות 4 עד 6
– קצבה מיוחדת לנפגע עבודה
– הטבה לפי הסכם הניידות
– סיוע בניידות לפי הוראת אגף שיקום נכים
– מלווה לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) או שנקבעה לו דרכת נכות מיוחדת בשיעור 100 אחוזים או יותר, לפי תקנות הנכים
– וכן מי שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו כניצול שואה הזכאי לתגמות חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, או כנכה הזכאי לתגמות חודשי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים.
2. נקבע כי בשירות ציבורי שניתן לתאם מראש, באמצעים נגישים, את המועד לקבלתו, יספק האחראי למתן השירות את השירות לאדם שזכאי לכך שהגיע לקבל שירות במועד שתיאם מראש, בסמוך למועד שתואם כאמור – כלומר, אדם שזקוק לפטור מתור, נדרש לתאם את מועד קבלת השירות אך מובטח לו שיקבל את השירות ללא עיכוב.
3. נקבע כי נותן שירות רשאי לקבוע נהלים שיבטיחו יישום מכובד ונגיש של ההתאמה – נהלים אלו יפורסמו לציבור לפי הוראות תקנה 34 לתקנות נגישות השירות.
בנוגע לחובה לפטור מתשלום מלווה של אדם עם מוגבלות:
התקנה תוקנה כך שהורחב מעגל הזכאים לפטור, כך שכעת נכללים:
– כל ילד נכה מגיל 8 ומעלה
– אדם עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם, שבשלה נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 50 אחוזים או יותר
– או מי שזכאי לאחד מאלו:
– גמלת שר"ם
– קצבת סיעוד
– קצבה מיוחדת לנפגע עבודה
– מלווה לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) או שנקבעה לו דרכת נכות מיוחדת בשיעור 100 אחוזים או יותר, לפי תקנות הנכים
– וכן מי שהרשות לזכויות ניצולי שואה הכירה בו כניצול שואה הזכאי לתגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או כנכה הזכאי לתגמול חודשי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, וכן ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית ממדינת חוץ בשל רדיפות הנאצים.
נוסח החוק, מסמכי-נתונים, מצגות וניירות עמדה – בקישור זה.
