עיניינה של התובענה (תצ 39234-09-11 מלכה מושיקו נ' החברה לפיתוח הרצליה בע"מ ואח') בטענת התובע כי החברה מפרה את הוראות סעיף 4ב לחוק חניה לנכים, בכך שהיא לא מאפשרת חניה בחינם לאנשים עם מוגבלות בחניון מתחם המרינה בהרצליה.
הצדדים גיבשו ביניהם הסכם פשרה, במסגרתו החברה מתחייבת לפעול, עם עיריית הרצליה, להוספת 7 מקומות חניה נוספים לנכים במתחם המרינה. כמו-כן, החברה התחייבה לאפשר לנכים לחנות בחניון המרינה ללא תשלום, בימי אמצע השבוע, במשך 3 שעות, אך התחייבות זו כפופה להודעתה לפיה בכוונתה לשנות בעתיד הקרוב את הסדרי החניה בחניון ולהפכו לממוכן והתחייבותה לאפשר חניה לנכים בחינם בחניון תפקע במועד זה.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי אין לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית. אישור ההסדר אינו כולל פיצוי בגין הנזק שנגרם לחברי הקבוצה בעבר ונראה כי התועלת שיש בו מבחינת חברי הקבוצה כלפי העתיד מצומצמת. בהעדר תשתית עובדתית, ישנו ספק האם ההסדר המוצע – שכולל הוספת שבעה מקומות חניה לנכים ברחובות הסמוכים, ללא הסדרת החניה בחניון המרינה לנכים בחינם לאחר הפיכתו לממוכן – עומד בדרישות החוק בנוגע להסדרה העתידית. החוק קובע כי מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, החניה עבורו תהיה בחינם.
בנוסף, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ישנו קושי לקבוע כי הסדר הפשרה המוצע הינו הסדר ראוי והוגן כדרישת החוק, בלא שהוצגו נתונים שיאפשרו להעריך את הנזק שלכאורה נגרם לקבוצת התובעים, את עלות מתן הפיצוי וכן נתונים עובדתיים חיוניים כמו האם קיימים מקומות חניה חלופיים בחינם שהינם מספקים בנסיבות.
העמדה הוגשה באמצעות עו"ד מיטל בסלי-דובדבני מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). יצוין כי העמדה גובשה בשיתוף עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. הנציבות, אשר הוקמה במשרד המשפטים מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אמונה על יישום החוק המבקש ליצור מציאות מכילה ומשלבת לאנשים עם מוגבלות, מתוך העמדה שעל החברה שלנו מוטלת האחריות להסרת החסמים העומדים בדרכם של אנשים עם מוגבלות בדרך לשילוב.
לקריאת המגזין המלא
