בתביעת מיליונים נגד קופת חולים מכבי נטען כי חרף העובדה שאישה בהיריון עברה שתי סקירות אולטרה-סאונד בהן קבעו רופאי הקופה כי לבו של העובר ברחמה תקין לחלוטין – נולד הילד עם חדר חסר בלבבו – מום חמור המעמיד אותו בסכנת חיים תמידית.
לדברי עו"ד רן שפירא ממשרד עוה"ד אלמוג-שפירא, רופאי הקופה אף כשלו מעבר לכך – וקבעו לאישה תור לאקו לב שלושה חודשים לאחר שהתגלו ממצאים חריגים בבדיקת העמסת הסוכר שלה. בבדיקה זו, שנערכה בשבוע 31 – נחשף המום החמור בלבו של העובר – אך אז חשו ההורים כי מאוחר מדי להפסיק את ההיריון בגלל שנקשרו רגשית לבנם.
פרופ' נרי אלכסנדר, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות, קובע בחוות דעתו שצורפה לתביעה, כי לא ייתכן שמום כה חמור בלב העובר לא מתיר סימנים ברורים בסקירות אותן ביצעה היולדת.
לדברי פרופ' אלכסנדר, קביעתם של רופאי הקופה כי לבו של העובר תקין – מהווה ללא ספק חריגה מהנורמה הרפואית, ומראה כי לא העמיקו בממצאים.
ד"ר אסעד חורי, מומחה בקרדיולוגית ילדים שבדק את הילד, קבע כי בשל המום החמור בליבו הוא יאלץ לעבור לאורך כל חייו אשפוזים רבים, טיפולים תרופתיים, ניתוחים ואף השתלת לב, וכי בני משפחתו יהיו מחויבים לתמוך בו במצבו, לשארית חייו.
נכותו המשוקללת של הילד הוערכה ע"י המומחים הרפואיים שבדקו אותו על שיעור של כ-77.5%, ותוחלת חייו – על כארבעים עד חמישים שנה.
בעקבות קביעות אלה הגישו ההורים תביעת לפיצויים במיליוני שקלים נגד קופת חולים מכבי. התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
האישה, תושבת בת-ים, הרתה לראשונה בשנות ה-30 המוקדמות לחייה לאחר טיפולים ממושכים. על פי כתב התביעה, שתי סקירות מערכות שנערכו לה על ידי גניקולוג קופת חולים 'מכבי' סוכמו כתקינות, ובמסגרתן דיווחו הרופאים על דופק תקין ותנועות עובר תקינות. בהמשך, במהלך השבוע ה-23 להריון, ביצעה האישה בדיקת העמסת סוכר במרפאת הסוכרת של הקופה, בה נתקבלו ערכים לא תקינים. בעקבות זאת נתבקשה האישה לבצע בדיקת אקו-לב בקופת החולים. אולם, על פי התביעה, לא הובהרה לאישה דחיפות הבדיקה, וזו נקבעה לחודשיים מאוחר יותר, לשבוע ה-31 להריון.
בבדיקת האקו לב, שבוצעה על ידי רופא ממכון הלב של הקופה, נמסר לבני הזוג כי אובחן מום קשה בלב העובר, ועל כן יש לשקול את הפסקת ההיריון. לדברי עו"ד רן שפירא, "בני הזוג קיבלו את הבשורה בתדהמה מוחלטת, מאחר והאישה ביצעה שתי סקירות מערכות שסוכמו כתקינות".
שתי בדיקות נוספות שערכה האישה איששו את האבחנה, ובהן אכן התברר כי לילד מום חמור בלבו, ולמעשה יש לו שלושה חדרים במקום ארבעה. לדברי עו"ד שפירא, לנוכח הבשורה המאוחרת, עמדו ההורים בצומת דרכים קשה ביותר, שכן ההיריון היה בשלב מתקדם, בשבוע ה-33 לדבריו, לנוכח הטעויות בפיענוח הסקירות המוקדמות, נמנעה מבני הזוג האפשרות לבצע הפסקת הריון".
בנם של בני הזוג נולד במשקל תקין, אך נדרש לעבור מיד לאחר הלידה מספר ניתוחים ואשפוזים חוזרים עקב המום הלבבי החמור בו לקה.
פרופ' אלכסנדר: "ניתן היה לאתר את המום"
לתביעה שהגישו בני הזוג כנגד קופת החולים מכבי, צורפה חוות דעתו של פרופ' נרי אלכסנדר, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות. על פי חוות דעתו, הצוות הרפואי בקופת חולים 'מכבי' חרג באופן משמעותי מסטנדרט הרפואה הסביר, מאחר שלא ייתכן כי מום כה חמור לא יתבטא בפעולת הלב כפי שהיא נקלטת בסריקות. לדברי פרופ' אלכסנדר, בשתי הסקירות שבוצעו לאישה, רשמו הרופאים כי לב העובר נמצא תקין מבחינה אנטומית. אין הדבר מתיישב עם ההיגיון הסביר, כאשר קיים מום כה חמור בליבו של העובר. המסקנה היא "כי הרופאים המיילדים התרשלובביצוע שתי סקירות המערכות שבוצעו לאם, מה שגרם לאיחור משמעותי באבחון המום הקשה של העובר", קבע פרופ' אלכסנדר.
פרופ' אלכסנדר הוסיף כי הצוות הרפואי של קופת חולים מכבי לא פעל כראוי גם בהמשך. למרות שהתובעת נמצאה סובלת מסוכרת הריונית, החליטו לרשום את האישה לבדיקת אקו-לב רק חודשיים לאחר בדיקת העמסת הסוכר, כשהייתה כבר בשבוע מתקדם להריונה. "קביעת התור המאוחר", קבע פרופ' נרי, "היא התייחסות בלתי סבירה, המהווה חריגה מסטנדרט רפואה סביר. לו הייתה מבוצעת האבחנה במועד הנכון, סביר כי ההורים היו פונים להפסקת הריון כבר בשבוע ה-15".
ד"ר חורי: "הילד יסבול כל חייו"
ד"ר אסעד חורי, מומחה בקרדיולוגית ילדים שבדק את הקטין, במסגרת התביעה, קבע כי אבחון טרום לידתי של המום הלבבי שלו לא אמור היה להיות מסובך. "בשנת 2012 שבה התרחש ההיריון, אבחון מום לב שכזה בשבוע 15 או 20 היה מתחייב", קבע ד"ר חורי, "ואי-אבחון נחשב לסטייה מהנורמה הרפואית הסבירה". עוד קבע ד"ר חורי, כי על הקטין להיוותר כל חייו במעקב רפואי צמוד, וכי המום שלו רגיש לזיהומים מזדמנים, באופן שלא ניתן לחשוף אותו למקומות כמו מעון או גן ילדים.
ד"ר חורי הוסיף בחוות דעתו, כי לאור המום שלו יידרש הקטין לאשפוזים תכופים ולתמיכה בתחום בריאות הנפש, דבר שישפיע על חיי המשפחה כולה.
ד"ר חורי העריך, כי תוחלת חייו של הקטין תגיע לעשור החמישי לחייו בלבד, כלומר לגילאי 40 עד 50, כאשר במשך כל חייו יידרש, כאמור, למעקב רפואי צמוד, לטיפולים תרופתיים חוזרים, לניתוחים נוספים ואף להשתלת לב. "לא ניתן יהיה לתמוך בגידולו של הקטין, מבלי שהוריו יתגייסו לכך באופן אשר יוביל לניהול אורח חיים שונה, ולפגיעה ברורה ביכולת השתכרותם", קבע ד"ר חורי. ד"ר חורי העריך את נכותו הצמיתה של הקטין בשיעור כולל של 77.5%.
עו"ד רן שפירא, ממשרד עוה"ד אלמוג-שפירא, הגיש לאחרונה תביעה לפיצויים במיליוני שקלים, בשם המשפחה, נגד קופת חולים מכבי והצוות הרפואי שלה. לדבריו, "הקטין עתיד לחוות חיים המלאים בסבל קשה מנשוא, בעודו לוקה בשלל בעיות בריאות חמורות, המחייבות את הוריו להקדיש לו את חייהם".
התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
עו"ד רן שפירא https://www.rlaw.co.il/ הנו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג – שפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.
