משרד הבריאות: גם אם מצב הקורונה ישתפר, ההשפעות הנפשיות תמשכנה לתקופה ארוכה," כך דווח לוועדה לזכויות הילד ♦ ב-2015 יצאה לפועל רפורמה שהעבירה את שירותי בריאות הנפש מידי המדינה לקופות החולים. דו"ח מבקר המדינה מצביע על תת-תקצוב ועל זמני המתנה ארוכים. משבר הקורונה הבליט את הצורך בטיפול, ואת אוזלת היד מנגד
הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין, קיימה דיון מהיר (ב', 14/12/2020) בנושא מצב שירותי בריאות הנפש לילדים ולנוער בישראל.
יו"ר הוועדה פתח ואמר: "זו ישיבת מעקב בנושא שירותי בריאות הנפש בקהילה, תוך מיקוד בשירותי לילדים ולנוער. היה לנו דיון ראשון בנושא. נחשפנו לקשיים ראשוניים ומאוד חמורים למענה לילדים. וקשיים בביצוע הרפורמה במעבר השירותים מהמדינה לקופות החולים. הרפורמה הייתה אמורה לפשט ולייעל, אך משיחות עם אנשי מקצוע, יש קשיים בעיקר בפריפריה ובחברה הערבית. הרפורמה החלה לפני משבר הקורונה, אבל אין ספק שמשבר הקורונה עורר צורך עז לשירותי הנפש, המערכת נתפסה לא מוכנה, והצורך רק גובר. זה צריך לדרבן אותנו לשפר ולייעל את המענה בתחום המאוד חשוב הזה. אני רוצה לשמוע התייחסויות גם מהשטח, ממשרד הבריאות, מתוך תקווה לקדם מענים ראויים לילדים של כולנו בשעת המשבר הקשה הזאת. דו"ח מבקר המדינה ממאי 2020 מעלה תמונת מצב מדאיגה. שינויים שלא מיושמים בשטח. הדו"ח התמקד ברפורמה, ובתורים הארוכים. לפיו זמן ההמתנה לאבחון נע בין שישה חודשים במקרה הטוב לשנה במקרה הרע. ביישובים הערביים, זמן ההמתנה לטיפולים נפשיים נע בין 10-12 חודשים, ואפילו 15. זמן המתנה לטיפולים פסיכיאטריים, נע בין ארבעה לשמונה חודשים."
ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין: "אין ספק שהנושא מעסיק את כולם, אני מלווה אותו יותר מעשרים שנה. את האימהות שמנסות, עוד לפני הקורונה, לקבוע תור. תור ראשון, אחרי הפנייה במיון, לוקח לפחות 4-5 חודשים. לא רוצה לדבר על הקופות, אך כולנו יודעים היכן הרוב מבוטחים. בגיל הצעיר, אם הטיפול לא ניתן בתקופה מסוימת – יש סטגנציה. יש לתת טיפול מידי, במקרים מסוימים, ניתן להטיב את מצב הילד תוך מספר מפגשים מועט, ולעזור לו ליישר קו עם חבריו. זה עניין כלכלי גרידא, לצערנו, מי שזקוק לטיפול, ולא יכול לקבלו, הם אזרחים ואנשים קשיי יום. וגם כשתהיה מודעות, וילכו לבקש – יגלו את כל החסמים המערכתיים. הפתרון נותר על שאלת הכדאיות הכלכלית. ההשקעה בגיל צעיר חוסכת ואף מחזירה בגיל יותר מבוגר. מה הטעם לגרום לסבל לאותן משפחות? כשהילד מגיע לגיל מסוים, אומרים שהטיפול כבר לא רלוונטי, אחרי שהמתינו שנה שנה ומשהו. ילד בן 4-5, לא יקבל את הטיפול שיועד לו בגיל 3."
ד"ר קרני גיגי, פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית: "שירותי הפסיכולוגיה הציבורית בכלל, ולילדים בפרט, הם משאב חיוני, בשגרה ובמיוחד בחירום. הקורונה פגשה שירותים ציבוריים מיובשים, מדולדלים. אנחנו יודעים מה עשתה מגפת הקורונה לילדים לבני-נוער: העצימה מצבי סיכון, קשיים רגשיים-חברתיים, אובדנות, אלימות במשפחה. אנחנו מדברים על שירות פסיכולוגי בתת-תקינה, מה שגורם לזמני המתנה לא הגיוניים, לעיתים יותר משנה. אצל הפסיכולוגים הקליניים המצבת ב-60% תקינה, חסרים פסיכולוגים ויהיה קשה לגייס אנשים בשכר הנמוך והמבזה. יש חסמים בירוקרטיים, צריך להוציא טופס 17, להוציא אבחנה פסיכיאטרית, גם במכונים להתמתחות הילד וגם בקופות החולים. זה מונע מאנשים רבים לגשת לטיפול. גם הפסיכולוג החינוכי, הוא מכסה 800-1000 תלמידים. גם בגילאים 0-5, ו15-18 הכיסוי מאוד נמוך. בתוך המצב המאוד קשה בו נמצאת המערכת, בימים האחרונים ובאופן מפתיע משרד החינוך החליט להפסיק לפתע, ובלא התרעה, את התקציב עבור מתמחים בפסיכולוגיה בקופות-החולים, במכונים להתפתחות הילד ובמרפאות ציבוריות. יש להזכיר כי נתח נכבד מהפסיכולוגים הם מתמחים למעשה. המשמעות של הדבר למעשה, אם מדברים עכשיו על תורים כה ארוכים, לא רוצה לחשוב מה יקרה לאחר שהמימון יפסק. זה רק יחמיר את המצב, כמובן. תהיה עלייה בתורי ההמתנה, שלא לדבר על המשמעות של הדבר עבור הפרופסיה וההכשרה של פסיכולוגים חדשים. המתמחים חיוניים. לא ברור הטיעון לקיצוץ, הוא לא קיים, והקיצוץ קרה לפתע. כמו שנאמר, הסוגיה היא כלכלית. השקעה בשירותי נפש לילדים ולנוער, חוסכת כסף למדינה. נשמח להבהרות משרד הבריאות על מהלך מוזר בתקופה כה קשה."
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני: "אנחנו רואים כמה דברים: אחד, החרפה במצבי המצוקה של הילדים והנוער בזמן הקורונה. יש חרדה שמתעצמת, יש ילדים שמתקשים לחזור לבית הספר, מי שהיה ממילא על הקצה, על סף נשירה, יותר קשה לו. המצב הולך ומחמיר. אנחנו יודעים שחשוב לתת מענה מהיר, אחרת המצב מסלים. אני יודעת שכאן במרכז, ובפריפריה בוודאי גרוע יותר, זמני המתנה מגיעים עד שנה. שנה בחיי ילד ונוער, זה המון זמן. במשך עשרות שנים, לא השתנו התקנים. בחולון, על 400 ילד שלושה מטפלים. אי-אפשר להסתמך על סטודנטים ומתמחים, צריך להכשיר אותם, והם לזמן מוגבל. קופות-החולים מתקשות לתת טיפול בקהילה, אימא מחולון צריכה לנסוע למודיעין ולתל-אביב למשל. זה לא יקרה. אלו משפחות קשות יום, המודעות נמוכה. לנסוע מעיר לעיר בתחבורה ציבורית, לא סביר. קופות-חולים מפנות למטפלים עצמאיים במחיר מוזל, ועדיין, עולה כסף. מי נשאר מאחור? השכבות המוחלשות. הרפורמה יצאה ב-2015. המערך לא קרה, לא קיים, בכל הארץ, בלשון המעטה. הסיבה שבמרפאות משרד הבריאות לא מעבים את המערך, זה כי הן יובשו במכוון כדי להצדיק מעבר לקופות-החולים. ילד שמחכה שנה, חצי שנה, מעבר לשנה – איבדנו אותו. יש לזה עלות כלכלית. כשמייצרים מצבי קיצון כמו אשפוזים זה עולה המון כסף. יש פה סוגיה מוסרית, אבל גם כלכלית. אנחנו מתריעים שהמטפלים במרפאות, עו"סים ופסיכולוגים, לא יכולים לעמוד בעומס. המתנה של שנה, ולא באמת מקבלים מענה."
יונתן אמסטר, מנהל תחום רגולציה בבריאות הנפש במשרד הבריאות: "בכל הקשור למתמחים לפסיכולוגיה, הדבר בטיפול הפסיכולוג הראשי במשרד. נעשה שינוי במודל המימון. אין כוונה לפגוע במתמחים במרכזי בריאות הנפש או לבטלם. קיבלנו רק אתמול את הזימון לדיון, ואני נמנע לדבר בשם הפסיכולוג הראשי. אנחנו חמש שנים לאחר שנכנסה הרפורמה בבריאות הנפש, מטרתה הייתה הרחבת השירות גם לילדים וגם למבוגרים. ואכן קופות החולים הקימו מאות מרפאות ונקודות שירות, יש הרבה יותר נגישות לטיפול נפשי בקהילה. ועדיין המצב אינו אידיאלי, תורי ההמתנה לאבחון ארוכים, ונעים חודש-חודשיים. אצל ילדים, קצת יותר. ההמתנה לטיפול, לאחר אבחון, אורך חודשים, כחצי שנה. וילדים, כאמור, יותר. כמו שהוזכר פה, המשרד שקל ובוחן דרכים להרחבה של המערכת. ובוחן סטנדרט של זמן המתנה. היו שינויים בהנהלת המשרד, הייתה קורונה שמעסיקה את כולם. ועדיין, הנהלת המשרד ערה לבעיה. נפעל להרחבה המערך ולקיצור התורים. בנושא הקורונה, לצד ההשפעה הגופניות של הנגיף, יש השפעה נפשית מסביב. יש עלייה של פניות על דיכאון וחרדה בשל משבר הקורונה, ובמקביל גם מחמיר מצבם של מטופלים קיימים. בוחנים איך נותנים תוספת תקציבית, גם אם מצב הקורונה ישתפר, ההשפעות הנפשיות תמשכנה לתקופה ארוכה. מקווה לדווח על מהלך משמעותי. אנחנו בדיונים מול משרד האוצר, זה תהליך שמתמשך. ברור להנהלת המשרד שיש לתת מענה נפשי בצל משבר הקורונה. הקופות קיבלו 2 מיליארד שקל, 300 מיליון הם תוספת על התקציב מלפני הרפורמה. לגבי חוזר מנכ"ל, זה נמצא על שולחן ההנהלה הטרייה במשרד, לוקח זמן להיכנס לדברים שהם לא קורונה, מנכ"ל המשרד מודע היטב. לגבי תקציב, עובדים להרחבה, לכשתהיה הרחבה, היא תהיה ייחודית לבריאות הנפש, ולא כללית לסל."
סיגל אלון סידליק, פסיכולוגית ארצית, שירותי בריאות כללית: "עד הרפורמה, הוגדר שהמענה לילדים יהיה ל-2% מהמבוטחים ולמבוגרים 4%. בפועל היה כ-1%. אנחנו נותנים מענים שונים ומגוונים, בבתי החולים הממשלתיים, במרכזים. יש מסגרות של מטפלים עצמאיים. ניתן מענה גם במסגרת רפורמת משרד הבריאות בנוגע שלוש שיחות טיפוליות חינם. אנחנו נותנים מענה ל2.4%, המחשבה שיש סטיגמה הייתה שגוייה. גם אנחנו, בתור ארגון בריאות בתוך משבר, לומדים תוך כדי תנועה ועושים התאמות. בפנינו משבר בשל שינוי מנגנון מתמחים בבריאות הנפש. אצלנו המתמחים הם לא הרוב, אבל כן שליש. אנחנו יודעים שמבחני תמיכה הם לא מימון קבוע. קיים מחסור ארצי בפסיכולוגיים התפתחותיים. לצורך זה אנחנו מכשירים מתמחים על חשבוננו, לא רק על חשבון משרד הבריאות. הייתה מגמה באוניברסיטת חיפה, שנסגרה, הייתה גם לפסיכולוגיים קליניים. אני לא יודעת למה התוכנית נסגרה, הייתה תכנית מצוינת. זו הייתה התוכנית היחידה לחברה הערבית, מאז אין תכנית ייעודית לכך. אנחנו מנסים להכשיר סטודנטים שלמדו בירדן, בשיתוף משרד הבריאות. 33% מהמבוטחים שלנו הם ילדים, כמחצית מהילדים בארץ מבוטחים אצלנו."
היו"ר, ח"כ יוסף ג'בארין, סיכם: "הדיון לא מוצה. יהיה חשוב לקיים דיון מעקב. מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממשיך לעקוב ולקבל את הנתונים הדרושים להשלמת תמונת המצב. אין ספק שעולה כאן דאגה רבה, מהדברים שהושמעו שמשקפים מחסור קשה במענים לילדים ולבני הנוער לבריאות הנפש בפריפריה הגיאוגרפית ובמיוחד בחברה הערבית. יוצאת מכאן קריאה ברורה להגדלת מספר הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים והפסיכותרפיסטים המומחים לילדים. אנו קוראים למשרד הבריאות להבטיח שתוכנית המימון למתמחים בבריאות הנפש תמשך. מודאג מהעמימות של משרד הבריאות הנושא, וכך גם קופות החולים. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לממש את התוספת התקציבית לבריאות הנפש, קוראים לקיצור זמן הבחינה, במיוחד לאור משבר הקורונה. הוועדה קוראת לעגן את סטנדרט זמני ההמתנה בחוזר מנכ"ל. חלפו שנתיים, ואין שינוי משמעותי בשטח. הוועדה קוראת לאפשר למרכזי להתפתחות הילד, לטפל בבעיות רגשיות והתנהגותיות, גם אם אין קשר לבעיות התפתחותיות. נמשיך ללוות את הנושא, ייתכן שנדרש לקיים דיון המשך, עוד כמה חודשים, עם עוד גורמים נוספים כמו הפסיכולוג הראשי."
1
כותרות היום – מבזקים
24/7
1
1
דוברות מד״א: בשעה 09:39 התקבל דיווח במוקד 101 של מד״א במרחב נגב על נער שהובא למרפאה מקומית בתל שבע לאחר שככה״נ נפגע מרכב. חובשים ופראמדיקים של מד״א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לביה״ח סורוקה נער בן 13 במצב בינוני עם חבלות בפלג גופו העליון. טימור
משרד הבריאות: על פי תוצאות ריצוף נוספות שבוצעו עבור הוריאנט האנגלי (״המוטציה הבריטית״) לנגיף קורונה, מתוך 96 דגימות התקבלו 7 דגימות חיוביות לוריאנט, מהיישובים גבעת זאב, ירושלים ובני ברק. ככל הידוע מדובר בהדבקה ללא רקע נסיעה לחו"ל. סה״כ המקרים שזוהו עם הוריאנט האנגלי עד כה: 30 אנשים, מתוכם 6 חוזרים מחו״ל ודאיים. כיום ישנן עוד כ-300 דגימות נוספות מכל הארץ שנמצאות בתהליכי ריצוף, כחלק מהמערך הלאומי לריצוף גנטי שהקים משרד הבריאות. משרד הבריאות ימשיך לעדכן בממצאים ככל שיהיו
מרכז שניידר לרפואת ילדים: לא לילדים בלבד: מרכז שניידר יתחיל לחסן ״צעירים״ בני 60 ומעלה לקורונה כחלק מהמאמץ הלאומי לחסן את אוכלוסיית המדינה, ובמסגרת הירתמות הכללית לחיסון מבוטחיה, פתח מרכז שניידר, בית החולים האחד והיחיד לילדים בארץ, את שעריו גם ל״ילדים״ בני 60 ומעלה. החל מיום שלישי הקרוב, ה-29/12/2020, מרכז שניידר לרפואת ילדים, יחל לחסן לקורונה את מבוטחי הכללית בגילאי 60 ומעלה. החיסונים יתקיימו במתחם הייעודי שהוקם במיוחד לחיסוני הקורונה, בקומה הראשונה של מרכז שניידר, בימים ראשון עד חמישי בין השעות 14:30 עד 20:00. ההרשמה לציבור אפשרית דרך אתר כללית או באמצעות 2700*
מערכת החדשות: 077-330-8993
פרשת השבוע
מפי הבחור ינון דהן היו'
שבת קודש פרשת ויחי י"ח טבת התשפ"א
1
האינדקס המרכזי
