סך ההוצאות על מחקרים במימון מיוחד[1] בבתי חולים כלליים הגיע ב-2017 ל-347.4 מיליון ש"ח בהשוואה ל-431.0 מיליון ש"ח בשנת 2012 (שנת הסקר הקודם). זוהי ירידה של 19.4% ב-5 שנים.
64% מסך הוצאות המחקר התבצעו בבתי חולים ממשלתיים, 22% בבתי חולים שהם מלכ"רים ו-14% בבתי חולים של קופ"ח.
בשנת 2017, השכר היה 65% מסך ההוצאות למחקרים מיוחדים.
ההוצאה על מחקרים במימון מיוחד למיטת אשפוז הייתה 22.7 אלף ש"ח. ההוצאה הגבוהה ביותר על מחקרים במימון מיוחד למיטת אשפוז הייתה בבתי חולים שהם מלכ"רים 33.5 אלף ש"ח.
ההוצאות הגבוהות ביותר על מחקרים במימון מיוחד היו בבתי חולים ממשלתיים. מתוך האגפים המקצועיים השונים, בולטת ההוצאה על המחקר הנעשה באגף מחלות פנימיות 48% מסך ההוצאה.
ההוצאות הגבוהות ביותר היו במחוזות המרכז ותל אביב – 62%.
המממנים העיקריים של מחקרים במימון מיוחד בבתי החולים הכלליים היו המגזר העסקי (58.5%) וחו"ל (20.4%).
בשנת 2017, חלק ניכר מהרופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני עבדו באגף לרפואה פנימית (44%) ובאגפים כירורגיה וילדים, יולדות ונשים (18% בכל אחד מהם).
יותר ממחצית מהרופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני (51%) עבדו במחוזות המרכז ותל אביב, 35% – במחוזות ירושלים והדרום ו-14% – במחוזות הצפון וחיפה.
במסגרת לימודי תואר שני ושלישי, מרבית הסטודנטים (44%) מודרכים בבתי חולים ממשלתיים ו-34% – בבתי חולים שהם מלכ"רים. רובם הודרכו בבתי חולים במחוזות המרכז ותל אביב (34% מהסטודנטים לתואר שני ו-50% מהסטודנטים לתואר שלישי).
על הסקר
בבתי החולים בישראל מתבצעת פעילות מחקרית משמעותית הן במהותה הן בהיקף הכספי ובכוח האדם המושקע בה. סקר מו"פ בבתי חולים בישראל נערך לראשונה בשנת 2009 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף ובמימון המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) שליד משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. הסקר הבא נערך בשנת 2012, ובשנת 2018 נערך הסקר בפעם השלישית. סקר זה התייחס לנתוני המו"פ במימון מיוחד בשנת 2017 בבתי חולים כלליים בלבד, מפני שבסקר הקודם התברר שהמחקר בבתי חולים לחולי נפש קטן מאוד בהיקפו.
יש להיזהר בהשוואה בין שני הסקרים, של שנת 2017 ושל 2012, בגלל שינויים מבניים שחלו בסקר.
שאלון סקר מחקר ופיתוח בבתי חולים כלליים לשנת 2017, נשלח לכל בתי החולים הכלליים בישראל. הנושאים שנחקרו היו: הוצאות המו"פ הרפואי, מימון על ידי המקורות השונים, מספר הרופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני והדרכת סטודנטים לתארים מתקדמים ולפוסט-דוקטורט.
הוצאות של מחקרים במימון מיוחד ב-2017
יש לציין כי מחקרים במימון מיוחד הם רק חלק מכלל המחקר המתבצע בבתי החולים. סך ההוצאות על מחקרים אלו בבתי חולים הכלליים בשנת 2017 הגיע ל-347.4 מיליון ש"ח לעומת 431.0 מיליון ש"ח בשנת 2012, ירידה של 19.4%.
לוח א – הוצאות על מחקרים במימון מיוחד בבתי חולים, לפי סוג ההוצאה והשתייכות בית החולים, אחוזים, 2017
השתייכות בית החוליםסה"כ הוצאותשכר עבודה ונלוותהוצאות שוטפותהשקעות ברכוש קבוע
סך הכל
347.4
224.4
100.6
22.4
מלכ"רים
76.2
41.8
34.1
0.4
ממשלתי
223.2
145.4
57.2
20.5
קופ"ח
48.0
37.1
9.3
1.6
לפי לוח א, הוצאות שכר עבודה ונלוות היו 65% מסך ההוצאה, ההוצאות השוטפות – 29% וההשקעות ברכוש קבוע – 6% מסך ההוצאה.
הוצאת שכר עבודה ונלוות בבתי חולים של קופ"ח היו הגבוהות ביותר – 77%, בהשוואה ל-65% בבתי חולים ממשלתיים ול-55% בבתי חולים שהם מלכ"רים.
תרשים 1 – הוצאות על מחקרים במימון מיוחד בבתי חולים לפי השתייכות בית החולים, 2017 ו-2012
בתרשים 2 אפשר לראות כי 62% מסך ההוצאות היו במחוזות המרכז ותל אביב, 26% – במחוזות ירושלים והדרום ו-12% במחוזות הצפון וחיפה.
תרשים 2 – הוצאות על מחקרים במימון מיוחד בבתי חולים לפי מחוז, 2017
מהנתונים של תרשים 3 עולה כי האגף עם ההוצאות הגבוהות ביותר על מחקרים הוא רפואה פנימית -48% מסך ההוצאות. האגף עם ההוצאה הנמוכה ביותר הוא אגף טיפול נמרץ – 2%. שכר עבודה ונלוות הוא הרכיב המהווה את ההוצאה הגבוהה ביותר מסך ההוצאות על מחקרים בכל בתי החולים – 66% בממוצע לבית חולים.
תרשים 3 – הוצאות על מחקרים במימון מיוחד לפי אגף, 2017 ו-2012
מימון של מחקרים במימון מיוחד ב-2017
לוח ב – מקורות מימון למחקרים במימון מיוחד לפי מגזר מממן והשתייכות של בית החולים, אחוזים, 2017
השתייכותבית החוליםסך הכלמומן ע"י המגזר העסקימומן ע"י הממשלהמומן ע"י השכלה גבוההמומן ע"י מלכ"רים פרטייםמומן ע"י חו"למימון פנימי/אחר
מלכ"רים
22.0
10.2
4.9
0.3
0.5
3.4
2.7
ממשלתי
64.2
40.7
3.1
0.0
0.2
15.5
4.7
קופ"ח
13.9
7.6
0.4
0.1
0.2
1.4
4.2
סך הכל
100
58.5
8.4
0.4
0.9
20.3
11.6
בהשוואה לנתוני סקר 2012, חלה עלייה משמעותית במימון המתקבל מהמגזר העסקי, מ-36.4% בשנת 2012 ל-58.5% בשנת 2017, ואילו במימון המתקבל מחו"ל חלה ירידה מ-52.9% ל-20.3%, בהתאמה. יש לציין שמימון מחו"ל כולל גם מגזר עסקי בחו"ל שלא ניתן היה להפריד מסך המימון מחו"ל.
בבתי חולים של קופ"ח חלה ירידה משמעותית במימון המתקבל מחו"ל מ-18.4% בשנת 2012 ל-1.4% בשנת 2017.
בבתי חולים ממשלתיים חלה עלייה במימון המגזר העסקי מ-11.1% בשנת 2012 ל-40.7% בשנת 2017.
חשוב לציין כי המימון הפנימי של בתי החולים סווג כמימון עסקי, מכיוון שכל בתי החולים הכלליים נכללים בחשבונות הלאומיים במגזר יצרני שוק (עסקי).
רוב המימון ניתן לאגף רפואה פנימית 48% ולכירורגיה (ראו לוח ג).
לוח ג – מקורות מימון למחקרים במימון מיוחד לפי מגזר מממן ואגף, אחוזים, 2017
אגף
סה"כ מימון
מומן ע"י המגזר העסקי
מומן ע"י הממשלה
מומן ע"י השכלה גבוהה
מומן ע"י מלכ"רים פרטיים
מומן ע"י חו"ל
מימון פנימי/אחר
סך הכל
100.0
58.5
8.4
0.3
0.9
20.4
11.5
טיפול נמרץ
2.1
1.2
0.2
0.0
0.0
0.4
0.3
ילדים, יולדות ונשים
9.9
5.3
0.9
0.1
0.2
1.9
1.4
כירורגיה
13.8
8.0
1.3
0.0
0.0
3.1
1.3
רפואה פנימית
48.0
27.3
4.3
0.1
0.5
10.9
4.9
פסיכיאטרייה ושיקום
7.9
4.6
0.8
0.0
0.0
1.3
1.2
אחר
18.4
12.1
0.8
0.1
0.2
2.7
2.5
ניתן לראות מלוח ד', כי ההוצאה על מחקרים במימון מיוחד למיטת אשפוז בבתי חולים שהם מלכ"רים היא הגבוהה ביותר ומסתכמת ב-33.5 אלף ש"ח. יש לציין כי מספר ימי האשפוז ומספר מיטות האשפוז הגבוהים ביותר היו בבתי חולים הממשלתיים.
בבתי חולים שהם מלכ"רים חלה עלייה של 49.5% בהוצאה למיטת אשפוז, לעומת שנת 2012. בבתי חולים של קופ"ח חלה ירידה של 72.5% בהוצאה למיטת אשפוז בשנת 2017 לעומת שנת 2012. בבתי חולים ממשלתיים חלה עלייה של 15.8% בהוצאות על מחקרים במימון מיוחד למיטת אשפוז, לעומת שנת 2012.
לוח ד – מספר מיטות אשפוז, מספר ימי אשפוז והוצאות על מחקרים במימון מיוחד למיטת אשפוז, לפי השתייכות בית החולים, 2017
השתייכות בית חוליםמספר מיטות אשפוז (אלפים)מספר ימי אשפוז (אלפים)הוצאה על מחקרים במימון מיוחד למיטת אשפוז (אלפי ש"ח)
סך הכל
15.3
5,242.55
22.7
מלכ"רים
2.3
869.66
33.5
ממשלתי
8.2
2,820.86
27.1
קופ"ח
4.8
1,552.1
10.0
רופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני, מתמחים וסטודנטים המקבלים הדרכה
סך הרופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני הסתכם בשנת 2017 ב-2,442 רופאים לעומת 3,342 בשנת 2012. הנתונים הבאים מבוססים על כלל הרופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני.
התפלגות הרופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני לפי אגף לשנת 2017 מראה כי רוב הרופאים עבדו באגף רפואה פנימית 44.3% (לעומת 28% בשנת 2012), באגף ילדים, יולדות ונשים 17.9% (לעומת 23% בשנת 2012), באגף טיפול נמרץ 1.6% (לעומת 2% בשנת 2012). בבתי חולים של קופות החולים חלקם של הרופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני באגפים לרפואה פנימית היה הגבוה ביותר ועמד על 52.4% (ראו לוח ה).
לוח ה – רופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני לפי השתייכות בית החולים ואגף, אחוזים, 2017
אגףסך הכלמלכ"ריםממשלתיקופ"ח
סך הכל
100.0
100.0
100.0
100.0
טיפול נמרץ
1.6
1.9
1.0
2.2
ילדים, יולדות, נשים
17.9
24.3
17.7
16.5
כירורגיה
17.9
22.0
18.8
16.0
פנימית
44.3
39.0
37.8
52.4
פסיכיאטריה ושיקום
0.9
4.2
0.8
0.1
אחר
17.5
8.5
23.9
12.8
יותר ממחצית מהרופאים בעלי מינוי אקדמי/קליני (51%) עבדו במחוזות המרכז ותל אביב, 35% – במחוזות ירושלים והדרום ו-14% – במחוזות הצפון וחיפה. סך העובדים בבתיה"ח התחלק בין המחוזות השונים כדלקמן: מרכז ותל אביב 55%, חיפה והצפון 24% והדרום וירושלים 21%.
התפלגות מספר הסטודנטים (לתואר שני ושלישי) והפוסט-דוקטורנטים המקבלים הדרכות לפי השתייכות בית החולים בשנת 2017 הייתה: 44% בתי חולים ממשלתיים, 34% בבתי חולים שהם מלכ"רים ו-22% בבתי חולים של קופ"ח.
מרבית הסטודנטים ביצעו את פעילות המחקר בבתי חולים הממשלתיים – 38% מהסטודנטים לתואר שני ו-52% מהסטודנטים לתואר שלישי. רוב הדרכות הפוסט-דוקטורט (63%) התבצעו בבתי חולים שהם מלכ"רים (ראו תרשים 4 ולוח ו).
תרשים 4 – אחוז הסטודנטים ופוסט-דוקטורנטים המקבלים הדרכה לפי השתייכות בתי החולים, 2017
לוח ו – הדרכת סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים בארץ ובחו"ל לפי מחוזות, אחוזים, 2017
מחוזותסה"כתואר שניתואר שלישיפוסט-דוקטורט
סך הכל
100
100
100
100
חיפה והצפון
34
36
25
63
תל אביב והמרכז
44
39
52
21
ירושלים והדרום
22
25
22
16
התפלגות הדרכת סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים לפי מחוזות בשנת 2017 הייתה: תל אביב והמרכז – 44%, חיפה והצפון – 34%, ירושלים והדרום – 22%.
מרבית הסטודנטים לתואר שני ושלישי הלומדים בארץ, הודרכו בבתי חולים בתל אביב והמרכז 34%
ו-50%, בהתאמה.
תרשים 5 מראה שחלה ירידה של 11.4% בסך כל הדרכות בין השנים 2012 ו-2017. בבתי חולים השייכים לקופת חולים לא חל שינוי. בהדרכות הסטודנטים לתארים שני ושלישי חלה ירידה של 12% בין השנים. יחד עם זאת, בהדרכת פוסט-דוקטורנטים חלה עלייה של 2.4%.
תרשים 5 – סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים המקבלים הדרכה לפי השתייכות בית החולים, 2017 ו-2012
השוואה בין-לאומית עם ארצות ה-OECD
התפלגות מימון מו"פ אזרחי על ידי משרדי הממשלה לפי יעדי מו"פ אזרחי בשנת 2017 מראה שמימון מו"פ בנושא בריאות הוא נמוך באופן משמעותי בישראל לעומת ממוצע מדינות ה-OECD: 0.5% בישראל לעומת 10.1% ממוצע ה-OECD (ראו לוח 1)
[1] מחקרים במימון מיוחד הם מחקרים שעבורם התקבל מימון מלא או חלקי, מגורם שמחוץ לבית החולים או מקרנות פנימיות של בתי החולים כגון קרנות צמיתות וכו'.
