קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה את תביעתו של חייל מודיעין קרבי, אשר דרש להכיר באסתמה בה לקה במהלך שירותו כנכות צה"ל.
החייל טען כי אבק מדבר אליו נחשף במהלך שירותו בנגב הוא שגרם להתפרצות האסתמה.
החייל ערער על החלטת קצין התגמולים לועדת ערעורים שבבית משפט השלום בבאר שבע, ואולם ערעור זה נדחה. הועדה נימקה את החלטתה בכך שהחייל ידוע כמעשן כבד, במשפחתו יש הסטוריה ידועה של תחלואה באסתמה – וכי הוא לא הצליח להוכיח כל קשר בין תנאי האבק להם היה חשוף במהלך אימוניו – לבין האסתמה בה לקה.
אך החלטה זו התהפכה בערעור אותו הגיש עו"ד יואב אלמגור, לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע המשמש כערכאת ערעורים להחלטות ועדות הערר בקצין התגמולים.
הערעור נדון בפני הרכב של שלושה שופטים – כב' סגנית הנשיא השופטת שרה דברת, וכבוד השופטים אריאל ואגו וגאולה לוין. השופטים מצאו דווקא חיזוק להחלטתם בעובדת היותו של הצעיר מעשן כבד עוד לפני השירות ואחריו – וקבעו, כי דווקא התפרצות המחלה בצבא, תקופה בה נחשף הצעיר לאבק, מצביעה על קשר אפשרי בין תנאי האבק לבין התפרצות המחלה.
כמו כן, נימקו את השופטים את החלטתם בכך שהחייל לא צריך היה להוכיח קשר בין התפרצות המחלה לבין התנאים בשירותו הצבאי, אלא רק להצביע על סבירות ואפשרות המקובלת על חכמי הרפואה – כפי שגם הוכיח.
השופטים פסקו כי מלוא נכותו של החייל תהיה על חשבון משרד הבטחון, והורו כי ועדה הרפואית תקבע את שיעור הנכות ממנו הוא סובל. כמו כן, השיתו השופטים על משהב"ט הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים.
לדברי עו"ד יואב אלמגור, לפסק הדין יש חשיבות רבה, מפני שעד כה לא קיבלו הכיר משרד הביטחון באסתמה כמחלה המתפרצת כתוצאה מחשיפה לתנאי שטח, שהם מקובלים ורווחים מאד ביחידות שדה.
צעיר אשר לקה באסתמה במהלך שירותו הצבאי, הגיש תביעה לקצין התגמולים להכרה במחלתו ככזו שנגרמה במהלך ובעקבות שירותו. בבקשה, נימק עו"ד יואב אלמגור, המייצג את הצעיר, כי המחלה התפרצה בשל תנאי השטח והאקלים הקשים במהלך שירותו של החייל בנגב, שכללו חשיפה לאבק רב ולסופות חול.
אלא שגם קצין התגמולים וגם בית משפט השלום דחו את תביעת הצעיר, בהסתמכן על חוות דעת רפואיות של יועץ מטעם משרד הבטחון. אלה קבעו, כי גם אם האקלים וגם תנאי השטח במהלך שירותו של הצעיר ידועים אמנם כגורם מחמיר לאסתמה, אך מחלתו נגרמה בסבירות גבוהה מאד בעקבות רקע משפחתי לתחלואה באסתמה ועישון רב.
עוד קבע יועץ משרד הבטחון כי התקפי האסתמה של הצעיר שככו, באופן שאין הוא סובל יותר מהתקפים, ועל כן יש להעניק לו נכות זמנית בלבד ואין לקבל את התביעה.
עו"ד אלמגור הגיש ערעור על החלטת ועדת הערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובה ביקש שתתקבל חוות דעת של ד"ר יצחק רוזנברג, מומחה למחלות פנימיות ולמחלות ריאה. לדברי ד"ר רוזנברג קיים קשר סיבתי מובהק בין תנאי השטח והאקלים במהלך שירותו הצבאי של החייל, לבין פרוץ מחלת האסתמה.
"בשל היותו של המערער אלרגי לאבקנים של צמחים רבים, שהיו בנמצא באזור שבו שירת, התפרצה אצלו המחלה והגיעה להחמרה ניכרת", טען ד"ר רוזנברג. באשר לטענת שהאסתמה שבה לקה הצעיר נפסקה, טען ד"ר רוזנברג כי "אסתמה היא מחלה כרונית שאינה חולפת, ומצדיקה קביעת נכות לצמיתות אצל מי שלקה בה".
"ועדת הערעורים נתנה משקל יתר לנושא העישון"
בדיון קבעו כבוד השופטים, סגנית הנשיא השופטת שרה דברת, השופט אריאל ואגו והשופטת גאולה לוין, כי יש להכיר במחלת האסתמה של החייל ככזו שנגרמה במלואה עקב שירותו הצבאי, ובכך, קיבלו במלואו את ערעורו, שהגיש באמצעות עו"ד אלמגור.
"מעבר לגנטיקה המשפחתית ולעישון, שבעיני המומחה מטעם ועדת הערר הם דומיננטיים, המומחה מעניק עדיין משקל מסוים לתנאי השירות של הצעיר", קבעו השופטים בפסק דינם. "אמנם אין מדובר בקביעה עובדתית מחייבת, אך במישור הרפואי, מומחה הוועדה מוכן להכיר בתנאי השטח והאקלים הקשים, בהם חשיפה לאבק רב, כגורם מחמיר לאסתמה".
מכיוון שמוסכם, כי החייל לא סבל ממחלת האסתמה טרם גיוסו ותסמיניה לא ניכרו בגופו, המונח "גורם מחמיר" פירוש, קבעו השופטים, טריגר לפרוץ המחלה. ובמילים אחרות – גם אם טען המומחה כי העישון והרקע המשפחתי של החייל הם שהביאו למחלה, הרי שזאת בנוסף ולצד תנאי השטח בשירותו.
בהתבסס על חוות הדעת הרפואית מטעם החייל, הגורסת כי תנאי השטח והאקלים בשירותו של החייל הם שגרמו לפרוץ המחלה, פסקו השופטים כי די בזאת כדי להכיר במחלתו ככזו שנגרמה במלואה במהלך שירותו ובעקבותיו.
"ההלכה הפסוקה אינה מטילה על המערער נטל להוכיח, שהחול והאבק בתנאי שירותו היו הסיבה להתלקחות מחלתו", קבעו השופטים. "די בכך שהוכח כי חכמי הרפואה מכירים בקשר אפשרי כזה".
השופטים ציינו את החלטתה של ועדת הערר במשהב"ט אשר קבעה שהחשיפה לחול יכולה להוות טריגר להתפרצות האסתמה, וכי קיימת אסכולה רפואית מבוססת המאששת קשר כזה. על כן, ראו בכך השופטים הסכמה ברמה העובדתית, כי בחלק משירותו הצבאי נחשף החייל, בפועל, לתנאי חול ואבק כאלה. לפיכך, פסקו השופטים, אין מדובר באפשרות תיאורטית או בספקולציה בלבד, כפי שעולה מנימוקי דחיית התביעה על ידי ועדת הערר.
העישון דווקא מחזק את הסברה שהמחלה פרצה על רקע תנאי השירות
עוד קבעו השופטים, כי בעניין העישון לא רק שלא מדובר בגורם נוסף לפרוץ המחלה, אלא שעיתוי התפרצותה מחזק דווקא את הסברה, כי החול והאבק הם שגרמו לרפוץ המחלה. השופטים נימקו קביעה זו בכך, שהחייל הרי מעשן כבד שנים לפני גיוסו לצבא, ואף עישן תוך כדי השירות ולאחריו. לפיכך, פרוץ האסתמה דווקא במהלך שירותו מחזקת את העובדה, כי תנאי השטח והאקלים הקשים הם שהיוו את הטריגר למחלה.
לאור כל זאת, קבעו השופטים, יש להכיר במחלת האסתמה שפרצה אצל הצעיר ככזו שנגרמה לו במהלך שירותו הצבאי ובעקבותיו, ולפסוק לו תגמולים כחוק. בנוסף, השיתו השופטים את הוצאות המשפט בסך 15,000 שקלים, על משרד הבטחון.
לדבריו של עו"ד יואב אלמגור, לפסק הדין חשיבות רבה, שעה שבית המשפט הכיר בקשר שבין חשיפהלתנאים מדבריים לבין אסתמה, גם אצל מעשנים, שעה שחיילים כה רבים חשופים לתנאי מדבר כאלה במסגרת יחידות השדה.
עו"ד יואב אלמגור http://www.almagorlaw.co.il מייצג נפגעי גוף, נכי צה"ל, נפגעי איבה, נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים ונפגעי רשלנות רפואית, בוועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון ושל הביטוח הלאומי ובבתי המשפט.
