אם חד הורית שנפגעה בתאונת דרכים, החלה לסבול מכאבים בלתי פוסקים ברגלה, מגמגום, מנדודי שינה ומנסיגה במצבה הנפשי.
לאחר שעברה שורה של בדיקות, טיפולים והתייעצויות עם מספר רב של מומחים, הומלץ לה לעבור ניתוח ארטרוסקופיה. הניתוח הסבוך התבצע בביה"ח אסף הרופא, וכתוצאה ממנו נותרה האישה משותקת ברגלה הימנית.
האישה הגישה תביעה לביהמ"ש המחוזי באמצעות עוה"ד רפאל אלמוג ממשרד אלמוג-שפירא – נגד חברת הביטוח 'הכשרת הישוב' שביטחה את רכבה בביטוח חובה.
רופא מומחה מתחום הנוירולוגיה שמינה בית המשפט קבע שהשיתוק ממנו סובלת האישה נובע מבסיס נפשי ולא מבסיס עצבי – ועל מנת לאמוד את נזקיה – יש למנות מומחה רפואי שיקומי.
אך, החל משלב זה החלה סחבת מתישה ומיותרת – המומחה מתחום הפסיכיאטריה קבע כי הנכות אינה על רקע נפשי, והמליץ אף הוא על מינוי מומחה בתחום השיקום. לאור המלצות המומחים, הנוירולוג והפסיכיאטר, אכן מונה מומחה בתחום השיקום, ואולם זה האחרון מבקש כעת, שמונה שנים לאחר התאונה, להפנות את התובעת האומללה להליך שיקומי שצפוי להימשך כחודש ימים.
לדברי עוה"ד אלמוג, ספק רב איזה "שיקום" ניתן לבצע בחלוף שמונה שנים ממועד התאונה, אך דבר אחד בטוח, התיק יימשך עוד זמן רב, ולנפגעת ייגרם סבל ועוגמת נפש רבים.
לדברי עוה"ד אלמוג, חברת 'הכשרת הישוב' מנצלת מצב זה, ועושה ככל אשר בידה על מנת לחמוק מפיצוי האישה במיליוני שקלים. לדבריו, בשל כך מנהלת חברת הביטוח קרב משפטי קשה ומתמשך – שבמרכזו הטענה כי המקור לנזקיה של האישה אינו ידוע, ועל כן אין היא אחראית לנזקים אלה.
לדברי עוה"ד אלמוג, כתוצאה ממאבק בלתי מוצדק זה של חברת הביטוח – האישה טרם זכתה לפיצוי – למרות שאין עוררין על כך שהיא הפכה למשותקת בעקבות הטיפולים אותם עברה עקב מעורבותה בתאונת הדרכים.
לדברי עוה"ד אלמוג, החוק לנפגעי תאונות דרכים נחקק על מנת להעניק לנפגעים מסלול מהיר לפיצוי על נזקיהם הגופניים והתפקודיים – אך חרף כך, אותה אישה מוצאת עצמה מנהלת הליך משפטי ארוך, אשר חוטא למטרת החוק.
בשל מצבה הרפואי והנפשי של האישה – אמה ואחיה עברו להתגורר אצלה – והם מטפלים בה ובבתה.
במהלך השנים הכירו המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות באישה כנכה תפקודית בשיעור גבוה והעניקו לה גמלה, פטורים והקלות רבות.
לדברי עוה"ד אלמוג, מן הראוי במצב דברים זה, לכפות על חברת הביטוח לפצות את האישה על נזקיה, ולאחר מכן לאפשר לחברת הביטוח לנהל תביעה להחזר כספי מול הגופים שבהם היא תולה את האחריות למצבה של התובעת (תביעת שיבוב). לדבריו, אפשרות זו תעניק לאישה פיצוי ראוי ולאלתר, ואפשרות להמשיך בחייה חרף מגבלותיה הקשות.
"לא יתכן שכיום, כ-8 שנים לאחר קרות המקרה, ולאחר שאם חד-הורית צעירה הפכה מאדם מתפקד ומלא שמחת חיים לשבר כלי – עדיין לא נפסק לה פיצוי שאמור להקל, ולו במקצת, על שגרת יומה עקב מצבה הטרגי" טוען עוה"ד אלמוג.
התובעת, אם חד הורית כבת 36, נפצעה בתאונה חזיתית בין רכבה לרכב אחר – לפני כ-8 שנים. האישה הובהלה לבית חולים 'אסף הרופא' שם אובחנה כסובלת מחבלות בראשה, משברים ומחבלות ברגלה הימנית.
על פי התביעה, כתוצאה מהתאונה החלה האישה לסבול מגמגום קשה, ומכאבים בלתי פוסקים, ובעקבותיהם עברה בדיקות וטיפולים רבים – בין השאר אצל רופאים נוירולוגים, אורתופדים, מומחי דיבור ופסיכיאטרים.
לדברי עוה"ד אלמוג, שהתה האישה לאורך חודשים ארוכים בחופשות מחלה, ובסופו של דבר הומלץ לה לעבור ניתוח ארטקוסקופיה במפרק הירך.
על פי התביעה, חרף העובדה שבביה"ח תל השומר קיים ציוד איכותי יותר לביצוע הניתוח הסבוך – קופת החולים של התובעת לא אישרה לה את מימון הניתוח בבית חולים זה – אלא רק בבית החולים 'אסף הרופא'.
אך הניתוח הסבוך לא הוכתר בהצלחה – והותיר את האישה משותקת ברגלה הימנית. כיום מתניידת האישה בכיסא גלגלים, איננה מסוגלת לעבוד, סובלת מכאבים וממצב נפשי קשה, ומטופלת תרופתית. לדברי עוה"ד אלמוג, למעשה הפכה האישה לחולה סיעודית לכל דבר ועניין.
"מאז התאונה ועד היום נמצאת התובעת באובדן כושר עבודה מלא, מצבה ממשיך להתדרדר, היא סיעודית ונזקקת לעזרה מלאה בביצוע הפעולות היומיומיות על ידי בני משפחה וחברים קרובים", טוען עו"ד אלמוג. לדבריו, אמה ואחיה נאלצו לעבור לגור איתה ועם בתה הקטנה.
"מינוי שורה של מומחים – מבלי לקבל הכרעה"
ב-31/10/2013 מינה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ד"ר קולין קליין כמומחה מטעמו בתחום הנוירולוגיה. המומחה בדק את התובעת והעמיד את נכותה הזמנית על 60% למשך שנתיים.
לאחר שנתיים פנתה התביעה בשאלות הבהרה למומחה, לצורך קביעת נכותה הצמיתה. במכתבו השיב המומחה כי להערכתו "השיתוק והיעדר התחושה ברגל ימין אינם על רקע פגיעה נוירולוגית, והם חלק מה-PTSD (תסמונת חרדה פוסט טראומטית)".
שוב הופנו למומחה שאלות הבהרה, והוא השיב כי לגבי פוטנציאל השיקום – יש להפנות את השאלה למומחה מטעם ביהמ"ש בתחום השיקום. לאור זאת הגיש עו"ד אלמוג בקשה למינוי מומחה ברפואה פיזיקלית ושיקום.
במסגרת החלטתו מיום 11/04/2016 קבע בית המשפט, כי התביעה תפנה למומחה בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר משה ברוך, כדי שיתייחס בין היתר לשאלת צרכיה השיקומיים והסיעודיים של התובעת. וככל שאין באפשרותו לעשות כן – לשאלת הצורך במינוי מומחה לשיקום.
אלא שבתאריך 17/09/2017 הגיש המומחה בתחום הפסיכיאטריה מענה לשאלות ההבהרה, והבהיר כי הנכות הנפשית שקבע לתובעת של 50% אינה כוללת את השיתוק בגפה הימנית ואת ההפרעה בתחושה, משום שאלה לשיטתו שייכים להפרעה גופנית נוירולוגית. נוכח זאת, המליץ המומחה בפסיכיאטריה שהערכת שיעור נכותה של התובעת בנושא הגפה הימנית תוערך על ידי מומחה בתחום השיקום. לאור זאת, שוב הוגשה בקשה על ידי עו"ד אלמוג למינוי מומחה בתחום השיקום.
בית המשפט עצמו קבע, ב-14/11/2017 כי "אין חולק עוד כי קיים בפועל חוסר תפקוד של הרגל הימנית, גם אם מקורו אינו ידוע". בהתאם, הורה בית המשפט על מינויו של פרופ' אבי עורי, כמומחה רפואי מטעמו בתחום השיקום, לצורך הערכת הנכות על פי מצבה התפקודי של התובעת.
אך חוות דעתו של מומחה זה לא תאמה, לדברי עוה"ד אלמוג – את השאלות אותן נשאל על ידי בית המשפט – והוא נמנע מלקבוע את נכותה התפקודית. כתוצאה מכך, הגיש עוה"ד אלמוג בקשה לפסול את חוות דעת זו ולמנות מומחה אחר תחתיו.
לדברי עוה"ד אלמוג, למרות שחלפו עברו להן 8שנים מעת התאונה, ולמרות שבית המשפט עצמו קבע כי אין עוררין כי האישה סובלת מנכות קשה – עדיין, נמנע בית המשפט מלהכריע בעניינה – וסחבת זו גורמת לאישה ולסביבתה סבל בל יתואר – כאשר מצבה הכלכלי לא מאפשר לה להתמודד עם האתגרים העצומים העומדים בפניה בשל מצבה הנפשי והגופני הקשה.
עו"ד רפאל אלמוגhttps://www.rlaw.co.ilהנו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג – שפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.
