אימון שגרתי שביצע צעיר רמת גני במכון הכושר "טרגט" בעיר, הסתיים בפציעה. לטענתו, בעודו מתאמן על מכשיר ה"פרפר", המיועד לחיזוק שרירי החזה, ננעל המכשיר בפתאומיות על פניו וגרם לפציעתו. כתוצאה מהתאונה, נחתך המתאמן בפניו, תוך שהוא סובל מדימום קשה. החתך נתפר ונחבש, אך הצעיר נותר עם צלקת באזור המצח.
עו"ד ליטל ביבר-חייקין, המייצגת את המתאמן, טוענת שהצלקת, אשר פוגעת במראהו החיצוני, עלולה לפגוע בעתידו המקצועי ובסיכוייו להתקבל למקומות עבודה.
"בתי-המשפט כבר הכירו בכך שפגם אסתטי שנוצר בעקבות תאונה טומן בחובו, לעיתים, נזק כבד עבור הנפגע – כולל אובדן כושר השתכרות – ופסקו לנפגעים כאלה פיצויים מתאימים", אומרת עו"ד ביבר-חייקין.
"האחריות לאירוע מוטלת לפתחו של המכון, כיוון שהפעיל מכשיר בלתי-תקין ובלתי-ראוי לשימוש" טוענת עו"ד ביבר-חייקין, אשר שלחה למכון הכושר "טרגט" מכתב דרישה ראשוני, בו היא דורשת פרטי ביטוח צדדים שלישיים אשר ביטח את המכון במועד התאונה.
תושב רמת-גן בן 25 נהג עד לא מזמן להתאמן במכון הכושר "טרגט" בעיר. אך הצעיר לא שיער שאחד מביקוריו במכון יסתיים בחבלה שעלולה להשפיע לרעה על עתידו המקצועי.
ביום התאונה, פנה הצעיר, כהרגלו, והחל מתאמן על מכשיר ה"פרפר" – מתקן שמיועד לחיזוק שרירי החזה, על-ידי הרחקה וקירוב של שני חלקיו באמצעות הזרועות. אלא שהפעם, כך הוא טוען, ננעל המכשיר לפתע על פניו, ושיסע את אחת מגבותיו. מהחתך העמוק החל פורץ דם רב, והצעיר והסובבים אותו התקשו להפסיקו.
המתאמן הופנה לטיפול רפואי, במסגרתו נתפר החתך ונחבש.
בצר לו, פנה הצעיר אל עו"ד ליטל ביבר-חייקין, אשר שלחה בשמו מכתב דרישה למכון הכושר, בו דרשה לקבל את פרטי הביטוח של המכון – ביטח צדדים שלישיים – אשר ביטח את המכון במועד התאונה. "בעקבות התאונה, נותר מרשי עם צלקת בפניו. מרשי הינו צעיר בתחילת דרכו המקצועית וסביר להניח שצלקת זו תגרום למרשי נזקים רבים, לרבות בסיכוייו להתקבל למקומות עבודה", טוענת עו"ד ביבר-חייקין.
לדברי עו"ד ביבר-חייקין, בתי המשפט בארץ קבעו זה מכבר שגם פגמים אסתטיים שנוצרו בעקבות תאונה – ולא רק נזקים בריאותיים – הם בגדר נזק ממשי. "בתי-המשפט הכירו בכך שפגם אסתטי מסב לנפגע סבל ועוגמת נפש, ואף יותר מכך – פגם כזה עלול להביא לנזק כלכלי משמעותי. בית-המשפט העליון בכבודו ובעצמו קבע שנכות אסתטית עלולה להקשות על אדם למצוא עבודה", אומרת עו"ד ביבר-חייקין.
לאור זאת, במקרים מסוימים, מסבירה עו"ד ביבר-חייקין, פוסקים בתי-המשפט שני סוגים של פיצויים גם יחד על נכות אסתטית: הן פיצוי על עוגמת נפש והן פיצוי על אובדן כושר השתכרות.
"מכשירי הכושר נמצאים בחזקת המכון והוא זה שאחראי לוודא שהם תקינים ופועלים כהלכה. במקרה זה, המכון לא ביצע תחזוקה ראויה למכשיר והפעיל מכשיר בלתי-תקין, שכשל בפעולתו וגרם לנזק מצער, שניתן היה למנוע", אומרת עו"ד ביבר-חייקין. לטענתה, בשל אחריותו לתאונה, על המכון לפצות את המתאמן הצעיר על נזקיו.
יש לפצות גם על "נכות אסתטית"
לדברי עו"ד ביבר-חייקין, תביעות על נזקים אסתטיים מסתיימות לא פעם בפיצויים גבוהים לתובעים.
כך, למשל, קבע בית-משפט השלום בירושלים לפני מספר שנים, שכושר השתכרותו של צעיר נפגע, בשל צלקות בולטות ומכוערות שהותירה בו תאונה.
"ברור כי צלקות כאלה עלולות להגביל את מבחר מקומות העבודה או האפשרויות לעסוק למשל בתחומי שיווק או מכירות… יש לקבוע כי הצלקות כשלעצמן פוגעות בכושרו להשתכר ומעמידות את התובע בנקודת זינוק פחותה מזו של אדם אחר בגילו", נכתב בפסק-הדין.
לדברי עו"ד ביבר-חייקין, בתי-המשפט קבעו שעצם הפגיעה בסיכוי למצוא עבודה בגלל פגם אסתטי מצדיקה פיצוי כשלעצמה, אך יש חשיבות גם לטיב העיסוק של הנפגע. לדבריה, מפסיקת בתי-המשפט עולה שנכות אסתטית נושאת בחובה נזק כבד במיוחד עבור מי שעוסק בתחומים בהם למראה החיצוני יש חשיבות יתרה.
"אין ספק שהפגיעה האסתטית המשמעותית שנגרמה למרשי היא הרת גורל, בהיותו איש צעיר בתחילת דרכו המקצועית, אשר כל האפשרויות היו פתוחות לפניו קודם לתאונה. בהתאם לכך, הוא ראוי לפיצוי גבוה" טוענת עו"ד ביבר-חייקין.
עו"ד ליטל ביבר-חייקיןhttp://www.biber-law.co.ilממשרד ביבר לקואה חייקין בראשון לציון, עוסקת בתביעות נזיקין, תאונות דרכים, ביטוח לאומי וחברות הביטוח.
לקריאת המגזין המלא
