קביעת נכות על-ידי ועדה רפואית לנכות כללית

→ חזרה

למי זה מיועד

לתושבי ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה שהגישו תביעה לקצבת נכות כללית, מכל סוגי הליקויים והמחלות.

מה הזכות כוללת

רופא הוועדה קובע את אחוזי הנכות לפי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי, המכונה גם "ספר המבחנים הרפואיים". אם ליקוי מסוים אינו מוזכר בתקנות, הוועדה רשאית לקבוע לו אחוזים לפי סעיף אחר שדומה לו לדעתה. למי שסובלים מכמה ליקויים, כשלכל אחד נקבעים אחוזים בנפרד, הנכות הרפואית הכוללת מחושבת בחישוב משוקלל, ואם מתקבל מספר עם שבר הוא מעוגל כלפי מעלה (למשל 89.1% נחשבים ל-90%). למי שנקבעה להם נכות זמנית, לקראת תום התקופה יתבקשו להמציא חומר רפואי עדכני ויוזמנו לוועדה נוספת.

בתקנות קיימת גם רשימה של "ליקויים מנופים" – ליקויים רפואיים שנקבע שאינם משפיעים על הכושר לעבוד ולהשתכר, ולכן אינם נלקחים בחשבון בחישוב אחוזי הנכות הכללית (אם כי הם כן נלקחים בחשבון בחישוב מיוחד לצורך פטור ממס הכנסה). כך למשל מצב אחרי כריתת הטחול מקנה 10% נכות רפואית לפי סעיף 17ב, אך סעיף זה מופיע ברשימת הליקויים המנופים, ולכן 10% אלה אינם נספרים לצורך נכות כללית.

איך מגישים בקשה

הבקשה מוגשת כחלק מתביעה לקצבת נכות כללית. למי שסובלים מכמה מחלות או ליקויים מומלץ להכין מראש את כל המסמכים והבדיקות הרלוונטיים לכל אחד מהם, שכן הם עשויים להגדיל את אחוזי הנכות. מחשבון המוסד לביטוח לאומי מפרט אילו מסמכים רפואיים מומלץ לצרף בהתאם לאבחנה. לדוגמה: מי שסובל ממחלת לב (40% נכות) וגם מסוכרת (20% נכות) עשוי לקבל נכות משוקללת של 52% אם יצרף מסמכים לשני הליקויים.

כדאי לדעת

אם הוועדה קבעה 60% נכות לפחות, או 40% לפחות עם כמה ליקויים שאחד מהם 25% לפחות, או 50% לפחות לעקרת בית, תיבחן דרגת אי כושר לצורך זכאות לקצבה. ישנן זכויות הניתנות בגין אחוזי נכות רפואית בלבד, גם ללא זכאות לקצבה. ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית בתוך 60 יום, ועל דרגת אי הכושר בתוך 90 יום; תביעה חוזרת אפשרית כעבור 6 חודשים, או מיד אם חלה החמרה במצב הבריאותי.

→ חזרה