למי זה מיועד
אנשים עם מוגבלות, לפי ההגדרה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בכל מקום עבודה שמועסקים בו לפחות 25 עובדים. לזכאות במגזר הציבורי ובשירות המדינה ראו ערך נפרד.
מה הזכות כוללת
מעסיק של 25 עובדים ומעלה חייב לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בין עובדיו, בין היתר באמצעות ביצוע התאמות במקום העבודה, אם ביצוען אינו מכביד עליו באופן בלתי סביר; המדינה משתתפת במימון ההתאמות. לפי צו ההרחבה לעידוד ולהגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, במקום עבודה של 100 עובדים ומעלה (מלבד המדינה) ייחשב הייצוג הולם אם לפחות 3% מהעובדים הם אנשים עם מוגבלות: מי שהוכרה להם נכות בשיעור 40% ומעלה על ידי הביטוח הלאומי, משרד הביטחון, מס הכנסה או משרד הבריאות, או מי שעברו שיקום מקצועי לצורך השמה בעבודה מטעם אחד הגופים הללו או משרד הרווחה.
המעסיק רשאי לתת עדיפות בקבלה או בקידום לאנשים עם מוגבלות כשירים בעלי כישורים דומים למועמדים אחרים, ורשאי לפנות לעובדים ולברר מי מהם הוא אדם עם מוגבלות, אך אסור לו לחייבם להזדהות ככאלה. כל מעסיק של 100 עובדים ומעלה חייב למנות אחראי לקידום תעסוקת עובדים עם מוגבלות. הפרת חובת הייצוג ההולם עלולה להוביל לתביעה בבית הדין לעבודה, שרשאי לפסוק פיצויים או להוציא צו מניעה או צו עשה, גם בלי הוכחת נזק.
איך מגישים בקשה
אין הליך הגשת בקשה אישי מטעם העובד; מדובר בחובה החלה על המעסיק. עובד או מועמד יכול לפנות לגורמי השמה המתמחים באנשים עם מוגבלות, כגון שירות התעסוקה, אגף השיקום במשרדי הרווחה, משרד הבריאות או משרד הביטחון, השירות לעיוור, או אתר ״עבודה נגישה״.
כדאי לדעת
עובדי קבלן כוח אדם ונותני שירותים אינם נספרים כעובדים של מזמין העבודה אלא כעובדים של המעסיק הישיר. בענף הבנייה אינם נספרים עובדים במקצועות רצפות, בנאות, טיח וברזל. מעסיק שדחה מועמד עם מוגבלות נדרש לתעד בכתב את נימוקי אי הקבלה ולשמור את התיעוד.