למי זה מיועד
אנשים עם מוגבלות ואנשים עם מוגבלות משמעותית העובדים או המועמדים לעבודה בגוף ציבורי או בשירות המדינה: משרד ממשלתי ויחידותיו, הכנסת, צה״ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, רשות מקומית, תאגידים ממשלתיים וחברות שהמדינה שולטת בהן, ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית וגופים נוספים הנתונים לביקורת מבקר המדינה.
מה הזכות כוללת
גוף ציבורי המעסיק פחות מ-100 עובדים חייב להבטיח שלפחות 3% מעובדיו יהיו אנשים עם מוגבלות משמעותית, בהתאם להחלטת ממשלה מיום 30.11.2014. גוף ציבורי גדול, המעסיק 100 עובדים ומעלה, חייב להבטיח שלפחות 5% מעובדיו יהיו כאלה. במניין העובדים לצורך הבדיקה נספרים רק עובדים ישירים, ולא עובדי קבלן כוח אדם או נותני שירותים; בצה״ל נספרים רק חיילים בשירות קבע שאינם בתפקיד לוחם או תומך לחימה, ובמשטרה ובשב״ס לא נספרים שוטרים, סוהרים או עובדים בתפקיד מבצעי.
מעסיק ציבורי שאינו עומד ביעד חייב לפעול לקידום הייצוג, ורשאי לפעול במסגרת תוכנית שתעדיף העסקה או קידום של אנשים עם מוגבלות בעלי כישורים דומים למועמדים אחרים. כל גוף ציבורי המעסיק מעל 25 עובדים, וכן כל משרד ממשלתי ויחידת סמך ללא תלות במספר העובדים, חייב למנות ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות. מעסיק ציבורי גדול שלא עמד ביעד ה-5% חייב לפרסם באתרו, עד ה-31 באוקטובר, תוכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשאית להוציא צו מסירת נתונים או צו ייצוג הולם, ולהגיש תביעה אזרחית או פלילית נגד מעסיק שמפר את החובה; החוק מטיל אחריות אישית על מנהלים בכירים.
איך מגישים בקשה
אין הליך הגשת בקשה אישי; הגופים הציבוריים והביטוח הלאומי מצליבים מדי שנה, עד 31 במרץ, נתונים על עובדים שעונים על הגדרת אדם עם מוגבלות משמעותית, כדי לבדוק עמידה ביעדים.
כדאי לדעת
מעסיק שהוא גוף ציבורי אינו זכאי להשתתפות המדינה במימון התאמות במקום העבודה לעובדים עם מוגבלות, בשונה ממעסיק פרטי.
