למי זה מיועד
לבני משפחה שיש להם קרוב המתמודד עם קשיים נפשיים. מעורבות משפחתית תומכת נחשבת חשובה מאוד לייצוב מצבו של המתמודד, להחלמתו ולהשתלבותו בקהילה.
מה הזכות כוללת
טיפול ללא אשפוז מלא: סל הבריאות כולל טיפול נפשי לכלל התושבים (חלקו בהשתתפות עצמית), מסגרות טיפול יום ללא תשלום, ויחידות מיון למתמודדי נפש במצבי חירום. במקרים חריגים ניתן לבקש טיפול אמבולטורי בכפייה מפסיכיאטר מחוזי או צו בית משפט.
קצבת נכות וסל שיקום: מתמודד נפש עשוי להיות מוכר כנכה על ידי הביטוח הלאומי ולקבל קצבת נכות, במיוחד כשהוועדה קבעה נכות בשיעור 60% לפחות (או 40% עם ליקוי אחד בשיעור 25% לפחות). מי שנקבעו לו 40% נכות רפואית על רקע נפשי לפחות זכאי לפנות לוועדת השיקום האזורית ולקבל סל שיקום ממשרד הבריאות, הכולל סיוע בדיור, לימודים, תעסוקה ופנאי – ללא תלות בהכרה של הביטוח הלאומי.
אשפוז פסיכיאטרי: אשפוז יכול להיות מרצון או בכפייה. אשפוז כפוי דחוף ניתן כאשר החולה מצוי במצב פסיכוטי שמסכן אותו או את סביבתו והוא מסרב להתאשפז; משכו עד 7 ימים, עם אפשרות הארכה נוספת של עד 7 ימים על ידי הפסיכיאטר המחוזי, ולאחר מכן דרך הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לתקופות של עד 3 חודשים בכל פעם. מאושפז בכפייה זכאי לייצוג משפטי, ויש חובה ליידע אותו ואת בני משפחתו על זכות זו.
זכויות בני המשפחה: ככלל, בית החולים משתף את המשפחה בתהליך הקבלה לאשפוז ולשחרור ממנו (בהסכמת המטופל), ומאפשר ביקורים, קשר טלפוני והבאת חפצים אישיים. בני המשפחה זכאים לשירותי ייעוץ ותמיכה ללא תשלום דרך מרכזים מטעם משרד הבריאות, ולזכויות כלליות המפורטות בזכותון בני משפחה מטפלים.
איך מגישים בקשה
תביעה לקצבת נכות מוגשת לביטוח הלאומי; בקשה לסל שיקום מוגשת לוועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש; ואשפוז כפוי נעשה בהוראת פסיכיאטר מחוזי או צו בית משפט.
כדאי לדעת
למתמודד נפש בוגר וכשיר יש בדרך כלל זכות לבחור בעצמו כיצד לטפל במצבו, גם אם הבחירה אינה מוסכמת על בני המשפחה. אם קיים חשש שהוא לא יעשה שימוש נבון בכספי קצבתו, ניתן לבקש למנות אפוטרופוס לרכוש או תומך החלטות.
