למי זה מיועד
אדם שאושפז בכפייה (נגד רצונו) במחלקה פסיכיאטרית או בבית חולים פסיכיאטרי, ובני משפחתו. הזכותון אינו חל על מי שאושפז במסגרת הליך פלילי או מרצונו.
מה הזכות כוללת
המאושפז זכאי לטיפול רפואי נאות, להחזיק חפציו האישיים וללבוש בגדיו, להמשיך לנהל את נכסיו (אלא אם נקבע אחרת), לשמור על אמונתו ותרבותו, לקבל אורחים ולשמור על קשר טלפוני ובכתב עם כל אדם, ולהיפגש עם עורך דינו ללא הגבלה. זכותו לנוע בחופשיות בשטחים הציבוריים של בית החולים ולצאת לחופשות כחלק מתוכנית הטיפול, בכפוף לאישור. הוא זכאי למידע על מצבו ועל זכויותיו וחובותיו, בשפה המובנת לו. מטפל יכול להורות על טיפול בנזע חשמלי או על שימוש באמצעי הגבלה (בידוד וקשירה) גם ללא הסכמת המאושפז. קטין שמאושפז בכפייה עשוי להיות זכאי לגמלת ילד נכה, ובוגר – לקצבת נכות כללית; מאושפזים בבתי חולים זכאים לסיוע חינם בהגשת תביעות נכות דרך שירות "מחלקה ראשונה".
איך מגישים בקשה
על החלטת פסיכיאטר מחוזי לאשפז בכפייה כל אדם יכול להגיש ערר לוועדה הפסיכיאטרית; על החלטת הוועדה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי. מי שאינו דובר עברית זכאי לתרגום מטעם המדינה בדיוני הוועדה, וכן לייצוג על-ידי עורך דין פרטי או סניגור ציבורי במימון המדינה.
כדאי לדעת
ניתן להגיש תלונה על שירותי בריאות הנפש למוסד הרפואי, לפסיכיאטר המחוזי או למחלקה לפסיכיאטריה משפטית במשרד הבריאות.
