למי זה מיועד
למטופלים שאינם נמצאים במצב חירום רפואי, אך מצבם הגופני או הנפשי אינו מאפשר להם לתת הסכמה מדעת לטיפול – למשל עקב מחלת נפש, מצב דמנטי, ליקוי שכלי או מצב נפשי או פיזי אחר.
מה הזכות כוללת
לפי חוק זכויות החולה, טיפול רפואי מחייב הסכמה מדעת של המטופל, אלא במצב חירום שבו ניתן לפעול באישור שלושה רופאים. כאשר אין מצב חירום אך המטופל אינו יכול להסכים, יש צורך בהסכמה מגורם מוסמך – מיופה כוח לענייני רפואה שהמטופל מינה מראש, או אפוטרופוס לגוף שממנה בית המשפט. אדם אינו יכול למנות אפוטרופוס לעצמו; רק בית המשפט קובע שאדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו וממנה לו אפוטרופוס. במקרים דחופים אפשר לבקש מינוי אפוטרופוס זמני, ובמקרים מסוימים רופא מומחה רשאי ליזום מינוי מקבל החלטות זמני לעניינים רפואיים, גם ללא הליך משפטי מלא.
איך מגישים בקשה
ההליך הרגיל דומה להליך מינוי אפוטרופוס כללי – בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, בצירוף תצהיר וחוות דעת רפואית. כאשר מטופל מאושפז במוסד לאשפוז ממושך וזקוק לאפוטרופוס לגוף, העובד הסוציאלי במוסד אחראי לרכז את המסמכים ולהתחיל את ההליך. במקרים דחופים אפשר להגיש בקשה על גבי טופס ייעודי, בצירוף תצהיר וחוות דעת רפואית על מהות הטיפול, הסיכונים בביצועו או באי-ביצועו ומידת הדחיפות, בשני עותקים לבית המשפט הקרוב למקום המטופל.
כדאי לדעת
בבתי חולים ציבוריים קיימים נהלים למינוי אפוטרופוס זמני ולאישור פעולה דחופה גם ללא מינוי אפוטרופוס, למקרים שדורשים התערבות רפואית מהירה; מומלץ להיוועץ בשירות הסוציאלי של בית החולים. בחוק זכויות החולה נקבעו גם מצבים שבהם אפשר להעניק טיפול רפואי גם ללא הסכמה מדעת, למשל בשבר בעצם הירך. ניצולי שואה, אזרחים מפונים ומקבלי קצבת זקנה עשויים לקבל בחינם עריכת מסמכי מינוי אפוטרופוס.
