למי זה מיועד
מחלת הנטינגטון היא מחלה תורשתית, נוירולוגית ומתקדמת הנגרמת מגן פגום, ושכיחותה כ-1 ל-10,000. הגיל השכיח לאבחון הוא 30 עד 45, ולילדיו של אדם חולה או נשא של הגן יש סיכוי של 50% לרשת אותו. המחלה גורמת בהדרגה לאובדן יכולות ותפקודים בתחומים המוטורי, ההתנהגותי, הקוגניטיבי והנפשי, ואין לה כיום תרופה, אך לפעילות גופנית סדורה ולאורח חיים מתאים יש השפעה על קצב התקדמותה.
מה הזכות כוללת
חולי הנטינגטון מוגדרים חולים כרוניים וזכאים לתקרת תשלום ברכישת תרופות. מי שנקבעה להם דרגת אי כושר של 50% לפחות זכאים לקצבת נכות כללית, ומקבלי הקצבה פטורים מתשלומים מסוימים בקופות החולים. ילדים שחלו במחלה בגיל הילדות עשויים להיות זכאים לגמלת ילד נכה.
קיימות גם הטבות מס: פטור ממס הכנסה, הנחה במס רכישה, הנחה בארנונה, נקודת זיכוי ממס הכנסה ופטור מדמי ביטוח לאומי. בני משפחת החולה עשויים גם הם להיות זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה. בתחום הדיור קיימת אפשרות לזכאות לדיור ציבורי, לסיוע בשכר דירה ולפטור מדמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל.
חולים המוגדרים תשושי נפש או סיעודיים, הזקוקים לסיוע במימון אשפוז במוסד, יכולים לפנות למחלקה לחולים כרוניים בלשכת הבריאות באזור מגוריהם.
כדאי לדעת
מחלת הנטינגטון אינה מופיעה בספר הליקויים של הביטוח הלאומי, ולכן כאשר מוגשת תביעה לקצבת נכות, קביעת הנכות הרפואית נעשית לפי סעיפי ליקויים תואמים. מקבלי קצבת שירותים מיוחדים זכאים גם להנחה בחשבון החשמל, וניתן לבחון גם העסקת עובד זר בסיעוד.