למי זה מיועד
לחולה שהתנאים המשפחתיים, הסוציאליים והסביבתיים שלו אינם מאפשרים טיפול בבית או בקהילה; מצבו הרפואי דורש השגחה וטיפול סיעודי-רפואי ממושך; הוא סובל מליקויים מוטוריים, קוגניטיביים, רגשיים, שפתיים או התנהגותיים המצריכים ידע מקצועי הקיים במסגרות שיקום ייעודיות; ולא ניתן לתת לו שיקום נאות בקהילה. חולה שאינו יכול לדרוך או לעמוד לתקופה מסוימת יופנה לשיקום באשפוז, אלא אם הסכים לטיפול בקהילה ויש לכך אפשרות; מטופלים לאחר אירוע מוחי או עם בעיות נוירולוגיות אחרות יופנו לשיקום רק אם מצבם התפקודי ירד משמעותית, כפי שנמדד במבחן תפקודי.
מה הזכות כוללת
שיקום הוא שלב טיפולי בתהליך ריפוי מתמשך, שמטרתו שיפור התפקודים המוטוריים והקוגניטיביים שנפגעו והגדלת עצמאות החולה, וניתן באופן אינטנסיבי במסגרת אשפוז או בקהילה. חולה שיקומי העומד בקריטריונים יאושפז לתקופה של עד שלושה חודשים, וייתכן אשפוז ממושך יותר באישור ועדה מקצועית של קופת החולים. האחריות למתן השיקום חלה על קופת החולים, המחויבת ליידע את המטופל ומשפחתו על זכויותיהם למיצוי פוטנציאל השיקום ולהפנותם לגורמים המתאימים.
איך מגישים בקשה
ההפניה לשיקום נעשית בבית החולים לקראת השחרור, תוך שיתוף המטופל ומשפחתו והתחשבות בהעדפותיהם. ההחלטה על מתן השיקום ויעדיו מתקבלת על-ידי רופא מומחה בגריאטריה או בשיקום מבית החולים, בהתייעצות עם הצוות הרב-מקצועי, ומועברת לקופת החולים ולמטופל לפחות שני ימי עבודה לפני השחרור. נציג קופת החולים בוחן את ההמלצה ונותן מענה תוך שני ימי עבודה; סטייה מהמלצת בית החולים מחייבת נימוק מפורט ומתועד עם פירוט החלופות. מי שמתגורר רחוק ממשפחתו יכול לבקש לעבור למחלקה שיקומית קרובה לאזור מגוריהם.
כדאי לדעת
אם קופת החולים מסרבת לאשר את האשפוז, ניתן לפנות להערכה שיקומית במסגרת השיקומית עצמה, או לבקש חוות דעת נוספת מרופא מומחה בגריאטריה או בשיקום המוסכם על הקופה; כל אי-הסכמה חייבת להיות מפורטת ומנומקת. פצע לחץ או הזנה בזונדה אינם מהווים סיבה למניעת טיפול שיקומי. המטופל זכאי למידע מלא על הגורמים שיכולים לסייע לו בתהליך, על זכויותיו ועל האפשרות לפנות לגורמים האחראים על מיצוי זכויות בקופת החולים, במשרד הבריאות או בבית הדין לעבודה.
