למי זה מיועד
למי שהוכרו כנפגעי פעולת איבה (מגיל 14 ומעלה) ואינם מסוגלים לעבוד בתקופה שבה הם מקבלים טיפול רפואי הקשור לפגיעה, ובלבד שאינם מקבלים שכר או פיצוי אחר עבור אותה תקופה.
מה הזכות כוללת
תגמול חודשי לתקופת קבלת טיפול רפואי או החלמה ממנו בעקבות הפגיעה, בדרך כלל לזמן מוגבל הסמוך למועד הפגיעה או להחמרה בה. התגמול משולם גם עבור ימי טיפול בחמי מרפא. מי שלא יכולים לעבוד בחלק מהחודש מקבלים את החלק היחסי של התגמול. הסכום היומי אינו עולה על 1,730.33 ₪ (נכון ל-2026) ואינו נמוך מהתגמול המשולם למי שלא עבדו לפני הפגיעה. למי שמקבלים תגמולים נוספים לאותה תקופה, מנוכה הסכום המקביל.
שכירים: סכום התגמול מחושב לפי שכרם הממוצע ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה או לטיפול (לאחר ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות); אם המעסיק שילם על ימי ההיעדרות, התשלום מועבר אליו. עצמאים: בשלב הראשון מקבלים תשלום כמו מי שלא עבדו לפני הפגיעה, ולאחר קבלת שומת המס לשנת הטיפול משולמים הפרשים אם ההכנסה פחתה בהשוואה לשנה הקודמת. מי שלא עבדו לפני הפגיעה: ללא ילדים מתחת לגיל 21 – 7,567.16 ₪ לחודש (244.1 ₪ ליום); עם ילדים שטרם מלאו להם 21 – 9,812.25 ₪ לחודש (316.5 ₪ ליום). בני נוער בגיל 14-18 שלא עבדו לפני הפגיעה מקבלים כ-3,784 ₪ (מחצית מהסכום לבוגרים); מי שעבדו מקבלים לפי הכנסתם, ולא פחות מ-3,784 ₪.
איך מגישים בקשה
יש להגיש תביעה בתוך שנה מהיום שבו נפגעה היכולת לעבוד בגלל הטיפול. יש לצרף תעודה רפואית המפרטת את הצורך במנוחה, משכה והקשר לפגיעה, או סיכום ביניים בתקופת אשפוז/תעודת שחרור עם המלצת מנוחה. שכירים מצרפים תלושי שכר מ-3 החודשים שקדמו לפגיעה או לטיפול (מכל המעסיקים אם יש כמה), ועצמאים מצרפים שומות משנה שקדמה לפגיעה ומשנת התביעה. אפשר לשלוח את המסמכים סרוקים דרך אתר הביטוח הלאומי, בדואר, בפקס או לתיבת השירות בסניף הקרוב. מי שכבר תבעו בעבר ומגישים המשך תביעה ברצף אינם צריכים לצרף שוב מסמכי הכנסה. התשלום מועבר לחשבון הבנק של התובע, או לגורם שהתובע תלוי בו למחייתו (כגון קיבוץ), בכפוף לטופס שינוי פרטים אישיים ואישור בכתב של המעסיק.
