למי זה מיועד
אדם עם מוגבלות המרותק באופן קבוע לכיסא גלגלים ידני סטנדרטי, שהתגורר לפני הנכות בדירה בבעלותו או מתגורר דרך קבע אצל קרוב מדרגה ראשונה, ואין לו דירה מונגשת, ואי אפשר לבצע שינויים הנדסיים בדירה (כגון מעלון, מעלית, שביל משופע או רמפה ניידת) ואי אפשר לעבור לדירה עם נגישות מתאימה. בנוסף, האדם חייב בשימוש קבוע במדרגות למטרות כמו יציאה למסגרת חינוכית, תעסוקתית, חברתית או רפואית, וגרם המדרגות בבניין מאפשר שימוש בזחליל.
הזחליל אינו ניתן למאושפזים בבתי חולים או במוסדות סיעודיים, ולנפגעי תאונות עבודה, נפגעי פעולות איבה, נכי צה"ל וכוחות הביטחון, ניצולי שואה המקבלים תגמול ממשרד האוצר ונכי המלחמה בנאצים, שמקבלים ציוד רפואי במסלולים ייעודיים אחרים.
מה הזכות כוללת
מימון חלקי של זחליל, עם השתתפות עצמית בסך 3,091 ₪ (או 1,546 ₪ למכשיר מחודש). פטורים מההשתתפות העצמית: מקבלי תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה או שאירים, מקבלי קצבת נכות מלאה ליחיד או עם תוספת משפחה, מקבלי קצבת נכות כעקרות בית, מקבלי הבטחת הכנסה, חסידי אומות העולם, ומי שהכנסת משפחתם נטו אינה עולה על גובה קצבת הזקנה עם השלמת הכנסה לפי הרכב המשפחה. ילדים ונוער עד גיל 18 פטורים מההשתתפות העצמית עבור מכשירי ניידות.
איך מגישים בקשה
יש לפנות לקופת החולים ולקבל המלצה מהגורמים המקצועיים על הצורך בזחליל. בכל קופות החולים ההליך כולל הפניה מרופא או גורם רפואי, ביקור בית של פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק שבודק את המטופל וממליץ על המכשיר, ואישור של גורם מקצועי או ועדה בקופה. לאחר האישור פונים לספק מרשימת הספקים של הקופה, ואפשר לערער על דחיית בקשה. עבור ילדים במסגרת חינוך מיוחד הפנייה נעשית דרך המסגרת החינוכית.
כדאי לדעת
לא יאושר לאותו מבוטח זחליל יחד עם כיסא גלגלים ממונע. מי שאינם זקוקים למכשיר לצמיתות, ואין להם נכות קבועה, אינם זכאים להשתתפות במימונו.
